ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- סיפורים נוספים
הייתה שם חבורה של כעשרים בחורים מישיבתו בצירוף פעילי התיישבות, רובם מבוגרים ממנו.
כולם החלו להכשיר את הקרקע לקראת בנייה ונטיעת עצים, ובלילה השתכנו באיזו מכולה שהייתה על שטח אדמה ששייכת ליהודי. המטרה העיקרית שלהם הייתה לפתוח ציר בין ירושלים למעלה אדומים.
בשעה שלוש לפנות בוקר הגיעו לפתע שוטרי מג"ב למקום. הם העירו את מי שישן, וניסו לעצור כל מי שיכלו. חלק מהבחורים ניסו לברוח, ולבסוף השוטרים הצליחו לרכז את כולם והעלו אותם לניידות. לאחר מכן לקחו אותם לצומת סמוך, שהיה מקום שומם עם בוטקה, בין שועפט לירושלים.
השוטרים ריכזו את כל הצעירים במגרש הריק, והכניסו את יהודה יחד עם אלכס ומאיר, המבוגרים ממנו, לבוטקה, מכיוון שראו בהם את ראשי המתסיסים. הכוונה הייתה לקחת את השלושה למעצר במגרש הרוסים.
אחד השוטרים שהיה יהודי שמר על שלושתם בתוך הבוטקה. החמה החלה לבצבץ והגיעה שעת תפילת שחרית. יהודה החזיק בתיק של התפילין, וביקש מהשומר לצאת החוצה כדי להתפנות וליטול ידיו כדי שיוכל להתפלל אחר כך בבוטקה. השומר סירב בתוקף לתת לו לצאת, אפילו כדי לעשות את צרכיו.
באותו רגע נזכר יהודה בסיפור חסידי ידוע על האחים הקדושים רבי אלימלך ורבי זושא, והחל לספרו לאלכס ומאיר, כאשר השומר מקשיב:
האחים הקדושים רבי זושא מאניפולי ורבי אלימלך מליז'נסק נהגו לנדוד מעיירה לעיירה, כשהם מחופשים לקבצנים. לעתים הצטרפו לקבצנים נוספים כאשר עברו מעיר לעיר. באחד ממסעות אלה הואשמו כמה קבצנים בגניבה על ידי אנשי העיירה, וכתוצאה מכך נעצרו כולם והושמו מאחורי סורג ובריח.
מכיוון שהייתה זו שעת צהריים, רצה רבי אלימלך להתפלל את תפילת המנחה.
"אינך יכול להתפלל כאן", העיר לו אחיו הגדול, רבי זושא.
"מדוע?!" תמה רבי אלימלך.
רבי זושא הצביע אל הדלי שעמד בפינת החדר ששימש לעשיית צורכי האסירים, מה שהפך את החדר ללא ראוי לתפילה ולאמירת ברכות ואפילו להרהורי תורה.
החל רבי אלימלך לבכות.
"מדוע אתה בוכה, אחי היקר, האם מכיוון שלא תוכל להתפלל תפילת מנחה בזמנה?!" שאל רבי זושא ורבי אלימלך השיבו בחיוב.
"אין לך על מה לבכות!" קרא לעברו רבי זושא, "אותו בורא העולם שציווה אותנו להתפלל תפילת מנחה, ציווה כי אין להתפלל אם החדר לא נקי ומוכן לכך. נכון, אינך יכול לקיים את מצוות התפילה כלל, אבל אתה כן מקיים מצווה אחרת. עליך לשמוח כי גם כאן, בתא הכלא המצחין, אנחנו יכולים לקיים מצווה זו וכך להתקשר לבורא העולם!"
דבריו של רבי זושא פעלו את פעולתם, ואת מקום הדמעות של רבי אלימלך החליף חיוך גדול. רבי זושא אחז בידיו ושניהם החלו לרקוד מרוב שמחה על כך שגם בבית הכלא הם זוכים לקיים מצווה מפורשת בשולחן ערוך.
השומר ששמע את הרעש לא הבין על מה המהומה. הוא שאל את האסירים האחרים לפשר המתרחש. "איננו יודעים", השיבו, "אבל שמענו כי שני האנשים שוחחו על דלי השופכין העומד בפינת החדר, ולאחר מכן פתחו בריקוד".
"דלי השופכין גורם להם לשמוח ולרקוד?!" צעק השומר בכעס, "אם כך, נוציא אותו מיד מן החדר!"
וכך היה. דלי השופכין סולק מבית הכלא ושני האחים הקדושים נעמדו להתפלל תפילת מנחה כדת וכדין...
השומר שמע את כל הסיפור החסידי, ושלושת הבחורים, שקישרו את שהתרחש בסיפור למציאות שהם נתונים בה, הקיפו אותו והחלו לשיר ולרקוד מסביבו בהתלהבות. לא היה ברור אם השוטר כועס או משועשע מהריקוד. בכל אופן, מיד לאחר מכן, דיבר השומר עם אחד משוטרי מג"ב מבעד לחלון הצר. הלה פתח את הדלת ונתן ליהודה להתפנות וליטול ידיים. בסופו של דבר התפללו השלושה שחרית במניין עם חבריהם שהיו במגרש בחוץ. זו הייתה תפילה עם דבקות חסידית שיהודה לא ישכח לעולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
