ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
ולפתע, הרהור חדש חולף במוחו – איש ככל האנשים אני, ומדוע אני מגיע לביתי בשעה לא נורמאלית? אולי איני יודע לארגן את זמני כראוי. יומי גדוש בהמוני פרטים, שאינם הכרחיים ונחוצים.
1:00 בלילה. עדן עוזבת את המחשב באנחה. אין ברירה, צריך ללכת לעבודה מחר, ועליה להפסיק לגלוש באינטרנט ולצפות בפייסבוק. חבל, היא מפספסת מידע חשוב ומעניין. ולפתע, הרהור חדש – חשוב? בזה שווה להשקיע את הזמן?
מוכר? קרה גם לכם?
'גנבי זמן' קוראים להם, לאותם המוני משימות ופעולות מסיחות דעת, שמוצצות את זמנינו, וגורמות לחיינו לחלוף במהירות ובעומס. (כן, ה'תרתי דסתרי' האלה יכולים לחיות ביחד. בגללם, בגלל 'גנבי הזמן', הזמן שלנו גם עמוס וגם בורח לנו בין הידיים).
בנוסף - מחקרים גילו, שמשימות חיינו מתחלקות למשימות חשובות ולא חשובות, דחופות ולא דחופות. האנשים שהצליחו והתקדמו בחיים הם אנשים שידעו להקצות זמן ל... חשוב ולא דחוף. בעל חנות דגים, למשל, יפרוץ קדימה, אם בצד העיסוק במשימה הדחופה למכור דגים נוספים, יקצה זמן לרעיון חדש ויקים רשת חנויות דגים. זו משימה חשובה ולא דחופה, שעתידה להנחיל לו הצלחה יתירה. פעמים רבות, אנו נשאבים למשימות דחופות ופחות חשובות, ומחמיצים את העיקר.
המכנה המשותף לפתרון כל הבעיות הללו הוא... תוכנית. מי שיש לו תוכנית, ופועל על פיה, חייו טובים ומנוצלים. מי שאין לו תוכנית משתלטים עליו ה'גנבים' ונוגסים בו.
פרשתנו, פרשת בלק, היא אב טיפוס למאבק הטוב והרע בעולם. משה – נביא וכוחו בפיו, ובלעם, להבדיל – נביא וכוחו בפיו. אברהם – בעל עין טובה, ובלעם – בעל עין רעה. אותם כוחות שמצויים אצל אבות האומה בקדושה ובטוב, מצויים אצל בלעם בצורה שלילית. לכן, כוחו של בלעם בקללה, והמפגש עם ישראל הופך את הקללה לברכה.
נקודת ההבדל, שגורמת לבלעם לקחת את אותם כוחות מטוב לרע, נעוצה בשאלת ... 'התוכנית'. בלעם מאמין שהקב"ה ברא את העולם בלי תוכנית, לכן לדעתו אפשר 'לגנוב' לקב"ה ולנגוס בו. כך אנו מוצאים שכשמתברר לבלעם שה' לא מעוניין שילך ממדין למואב, והוא מוזהר – "אך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה", בכל זאת בלעם הולך, מתוך מחשבה אווילית על ה' – "שמא אפתנו ויתרצה" (רש"י כב, כ).
כך גם במפגש עם המלאך, כשהוא מוזהר שוב ושוב לא ללכת, הוא מתריס כלפי המלאך – "הקב"ה בעצמו ציווני ללכת, ואתה מלאך מבטל את דבריו. למוד הוא בכך שאומר דבר ומלאך מחזירו, אמר לאברהם קח את בנך, ועל ידי מלאך ביטל את דברו..." (רש"י כב, לד). ובמילים אחרות – בלעם לא מאמין בקיומה של תוכנית אלוקית, לשיטתו – אין סדר בהנהגת הבריאה.
המציאות טופחת על פניו, וקללותיו הופכות לברכה, ברגע שהוא מגלה את הסדר והתוכנית. ובאותו רגע, הוא מרצונו מחליט לברכם – "ראה ל שבט ושבט שוכן לעצמו, ואינם מעורבין... עלה בליבו שלא יקללם" (רש"י כד,ב).
ואכן, הטוב והרע בעולם גנוזים בשאלת 'התוכנית'. המאמין בתוכנית האלוקית של העולם, יודע שגם אם כעת יש רע, הרי התוכנית האלוקית עתידה להפוך הכל לטוב. במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
