ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בלעם מתנבא בפומבי ומדבר על עם ישראל, והכול לטובתנו. כמו צאצאיו הדיפלומטיים בימינו, הוא היחיד שבאמת יודע איזו מדיניות אנחנו צריכים לנקוט כדי להבטיח את קיומנו בעתיד ואת הצלחתנו בטווח הרחוק. לפיכך המילים שלו מרגיעות, מנוסחות יפה ונוטפות דברי ידידות ומחמאות.
אך בלבם, בלעם ובלק לא רוחשים לנו שום טוב. הם מגינים על הטרור, מחנכים דורות שלמים לשנאה ולאלימות ובכל זאת, ברוב צביעות, הם מצקצקים בתדהמה כשאנחנו סובלים מאלימות, חטיפות והתקפות טילים. על פניו אי אפשר למצוא שום פגם בדבריו של בלעם.
עם ישראל היה ועודנו מוקסם מהמחמאות שלו, ותפילת שחרית שלנו עדיין נפתחת באמירה שלו "מה טובו אוהליך יעקב". היהודים מעריכים מחמאות ממקורות לא יהודיים ואוהבים לקבל אותן , גם כאשר הן מזויפות בעליל וניתנות בחוסר רצון.
במשלי ובקהלת שלמה המלך אומר לנו שטוב הרבה יותר לשמוע דבר תוכחה מחבר מאשר מחמאות מאנשים שלא באמת אוהבים אותנו. ובכל זאת, תמיד היינו נאיביים כשמדובר בבלעם ובצאצאיו האינטלקטואליים והדיפלומטיים.
בתורה עצמה נאמר שהקב"ה הפך את הקללות של בלעם לברכות. על אילו קללות מדברת התורה? הרי לא כתובות בתורה שום קללות שיצאו ישירות מפי בלעם או אפילו דברי ביקורת חריפה שהוטחו בעם ישראל. אם כך, מדוע היה הקב"ה צריך להתערב ולהפוך קללות שלא קיימות לכאורה? התשובה פשוטה יחסית. הקב"ה לא רק שומע מה שאנחנו אומרים אלא גם יודע למה אנחנו מתכוונים. הוא רואה מעבר ליופי של דברי בלעם.
יש סיפור מפורסם שסיפרתי לא פעם, על שתי נשים שכל הזמן רבו וקיללו זו את זה. בערב יום כיפור, התערב רב הקהילה, כפה עליהן להתפייס והוציא מהן הבטחה שמעתה והלאה יאמרו זו לזו רק דברים נעימים. הנשים נאלצו להסכים לתנאים של הרב, אך בדרך הביתה, אחרי תפילות יום כיפור, פנתה אחת הנשים לחברתה ואמרה "תבורכי, אבל את יודעת מה כוונתי".
הקב"ה הבין היטב למה התכוון בלעם בברכות ובמחמאות שחלק לעם ישראל, ולכן התערב והפך את הקללות שלא בוטאו לברכות מבוטאות ונצחיות. לא הרבה השתנה בעולם מאז ימיהם של בלק ובלעם. יהודים בכל העולם וגם כאן חיים בסביבה שמלאה שנאה וסכנות. נעשה בחוכמה אם נבין שעלינו להיות חשדניים לא רק כלפי מי שמקללים אותנו בגלוי אלא אפילו כלפי מי שמתיימרים לדאוג לאינטרסים שלנו כשהם נותנים לנו עצות או מותחים עלינו ביקורת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
