ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ניסים אבודרהם
כלל נפוץ זה, מסביר לנו את העובדה הפשוטה, שכולנו שמנו לב אליה בעת שצפינו בהתנהגותם של חברינו, ילדינו (ו... שלנו בעצמינו). בכל נושא, רוב האנשים נוטים להתנהג בדרך מסוימת, אך יש מיעוט שנוטה לסלול לו דרכים עצמאיות שונות מהמקובל. אלו הם ה- 20%.
גם בתוך ה20% המיוחדים, מתקיים הכלל של 80-20, ומתוכם יש 20% 'סופר' מיוחדים ומקוריים. אלו הם הממציאים, פורצי הדרך, הסוללים מסילות חדשות בעולם.
ממציא גדול כזה, אולי הממציא הגדול ביותר בעולם היה... קין. קין הוא הילד הראשון בעולם. למעשה, ברגע לידתו נולדה גם ההמצאה הגדולה ביותר של האנושות, היכולת להביא חיים חדשים לעולם. שמו של קין נגזר מכוח ההמצאה הגדולה שבעצם יצירתו – "קניתי איש את ה'".
ואכן, כמי שנשא את עטרת הממציאים על ראשו, חידש קין חידושים רבים ויסודיים בחייו. חלקם חיוסיים וחלקם שליליים. קין המציא את המוות, ואת היכולת לשוב בתשובה (בראשית רבה כב, יג). קין היה הראשון שבנה עיר, ואף הוליד שושלת של ממציאים – יבל אבי יושב אוהל ומקנה, יובל אבי המוזיקאים ותובל קין אבי חרשי הנחושת והברזל.
למרבה ההפתעה, קין הוא גם הראשון בעולם שהמציא את הרעיון להביא קרבן לה', "... ויבא קין מפרי האדמה... והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן...". קין חידש והבל הצטרף אליו. ואם כך, צצה ועולה התמיהה – מדוע לא שעה ה' למנחתו של קין? אמנם, קין הביא קרבן פגום, אך בכל זאת הוא ממציא הרעיון וזכותו גדולה מאוד?
דומה, שהתשובה מצויה בתוך השאלה. אכן, החדשנים והממציאים כוחם וזכויותיהם גדולים עד מאד. אולם, אי אפשר להסתפק בחידוש הגולמי בלבד. בניין העולם דורש, שהחידוש וההמצאה יתפתחו וישתכללו כל הזמן, עד שיגיעו לשלמותם הראויה. לעיתים, החדשן הוא האויב הגדול ביותר של חידושו, מפני שהוא מתחפר בו במתכונתו הראשונית ומסרב לפתח אותו.
תנועות מהפכניות גדולות ומשמעותיות, שבשחר דרכן היוו בשורה גדולה לאנושות או ליהדות, נמוגו לאיטן, מפני שמוביליהן הסתפקו בחידוש הראשוני ולא המשיכו לקדמו ולפתחו.
בשמחת תורה האחרון קראנו על האיש ההפוך מקין, משה רבינו. משה רבינו, זכה להיות שליח ההשגחה העליונה, להביא את החידוש הגדול של לידת עם ישראל והופעת התורה הקדושה. והנה, בחתימת התורה, קראנו על מעלתו הגדולה של משה, שעשה דברים גדולים ביד חזקה לעיני כל ישראל. ומפרש רש"י, שהיד החזקה היא העובדה שמשה שיבר את הלוחות. מבין כל מעלותיו של משה, מציינת התורה בחתימתה שמשה לא חשש לשבור את ה'חידוש הגדול' - הלוחות הראשונות, ובכך לסלול את הדרך לקבל את הלוחות המתאימות יותר למציאות שלנו – הלוחות השניות.
אנו נמצאים בימי 'אחרי החגים'. חגי תשרי הם תקופת ההמצאה והחידוש של השנה (ה20%). כעת, עלינו להפיק לקחים מטעותו של קין, וללכת בדרכיו של משה רבינו. עלינו לבנות, להעמיק ולשכלל בתוכינו את חידושי השנה. לממש בפועל את כל הקבלות הטובות, שקיבלנו על עצמינו בתקופת החגים – בתורה, מצוות ומעשים טובים. כל תוספת כזו תהיה כלי שתהפוך את ההתחדשות הגדולה למציאות חיה וקבועה בכל השנה. בהצלחה לכולנו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
