ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ניסים אבודרהם
כלל נפוץ זה, מסביר לנו את העובדה הפשוטה, שכולנו שמנו לב אליה בעת שצפינו בהתנהגותם של חברינו, ילדינו (ו... שלנו בעצמינו). בכל נושא, רוב האנשים נוטים להתנהג בדרך מסוימת, אך יש מיעוט שנוטה לסלול לו דרכים עצמאיות שונות מהמקובל. אלו הם ה- 20%.
גם בתוך ה20% המיוחדים, מתקיים הכלל של 80-20, ומתוכם יש 20% 'סופר' מיוחדים ומקוריים. אלו הם הממציאים, פורצי הדרך, הסוללים מסילות חדשות בעולם.
ממציא גדול כזה, אולי הממציא הגדול ביותר בעולם היה... קין. קין הוא הילד הראשון בעולם. למעשה, ברגע לידתו נולדה גם ההמצאה הגדולה ביותר של האנושות, היכולת להביא חיים חדשים לעולם. שמו של קין נגזר מכוח ההמצאה הגדולה שבעצם יצירתו – "קניתי איש את ה'".
ואכן, כמי שנשא את עטרת הממציאים על ראשו, חידש קין חידושים רבים ויסודיים בחייו. חלקם חיוסיים וחלקם שליליים. קין המציא את המוות, ואת היכולת לשוב בתשובה (בראשית רבה כב, יג). קין היה הראשון שבנה עיר, ואף הוליד שושלת של ממציאים – יבל אבי יושב אוהל ומקנה, יובל אבי המוזיקאים ותובל קין אבי חרשי הנחושת והברזל.
למרבה ההפתעה, קין הוא גם הראשון בעולם שהמציא את הרעיון להביא קרבן לה', "... ויבא קין מפרי האדמה... והבל הביא גם הוא מבכורות צאנו ומחלביהן...". קין חידש והבל הצטרף אליו. ואם כך, צצה ועולה התמיהה – מדוע לא שעה ה' למנחתו של קין? אמנם, קין הביא קרבן פגום, אך בכל זאת הוא ממציא הרעיון וזכותו גדולה מאוד?
דומה, שהתשובה מצויה בתוך השאלה. אכן, החדשנים והממציאים כוחם וזכויותיהם גדולים עד מאד. אולם, אי אפשר להסתפק בחידוש הגולמי בלבד. בניין העולם דורש, שהחידוש וההמצאה יתפתחו וישתכללו כל הזמן, עד שיגיעו לשלמותם הראויה. לעיתים, החדשן הוא האויב הגדול ביותר של חידושו, מפני שהוא מתחפר בו במתכונתו הראשונית ומסרב לפתח אותו.
תנועות מהפכניות גדולות ומשמעותיות, שבשחר דרכן היוו בשורה גדולה לאנושות או ליהדות, נמוגו לאיטן, מפני שמוביליהן הסתפקו בחידוש הראשוני ולא המשיכו לקדמו ולפתחו.
בשמחת תורה האחרון קראנו על האיש ההפוך מקין, משה רבינו. משה רבינו, זכה להיות שליח ההשגחה העליונה, להביא את החידוש הגדול של לידת עם ישראל והופעת התורה הקדושה. והנה, בחתימת התורה, קראנו על מעלתו הגדולה של משה, שעשה דברים גדולים ביד חזקה לעיני כל ישראל. ומפרש רש"י, שהיד החזקה היא העובדה שמשה שיבר את הלוחות. מבין כל מעלותיו של משה, מציינת התורה בחתימתה שמשה לא חשש לשבור את ה'חידוש הגדול' - הלוחות הראשונות, ובכך לסלול את הדרך לקבל את הלוחות המתאימות יותר למציאות שלנו – הלוחות השניות.
אנו נמצאים בימי 'אחרי החגים'. חגי תשרי הם תקופת ההמצאה והחידוש של השנה (ה20%). כעת, עלינו להפיק לקחים מטעותו של קין, וללכת בדרכיו של משה רבינו. עלינו לבנות, להעמיק ולשכלל בתוכינו את חידושי השנה. לממש בפועל את כל הקבלות הטובות, שקיבלנו על עצמינו בתקופת החגים – בתורה, מצוות ומעשים טובים. כל תוספת כזו תהיה כלי שתהפוך את ההתחדשות הגדולה למציאות חיה וקבועה בכל השנה. בהצלחה לכולנו!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
