ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- הפצת יהדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו
בלי בושה לא תיתכן חרטה אמיתית על התנהגות אסורה ופסולה ולא תיתכן תקווה לחזרה בתשובה ולתיקון אותה התנהגות בעתיד. המילים "בושה" ו"כלימה" מופיעות שוב ושוב בתפילות שלנו וממלאות תפקיד מרכזי בתחינה שלנו לקב"ה בשמים למחול לנו, בייחוד ביום הכיפורים. מושג בושת הפנים מופיע גם בכל דברי נביאי ישראל ובספר תהילים. התנהגות עזת פנים וגישה חצופה נחשבות לאחת מתכונות האופי הגרועות ביותר שיכולות להיות ליהודי.
דוד המלך מעולם לא הרשה לעצמו לשכוח את השגיאות שעשה. בזכות תחושת הבושה הפנימית שלו השגיאות האלה ליוו אותו תמיד בלבו ובמוחו. למעשה, אותה תחושה מתמדת של בושה מפני האל היא סימן ההיכר של הרוחניות של דוד המלך ושל הישגיו. לכן בושה היא תכונה חיובית, מבחינה רוחנית ומוסרית.
אם כך, השאלה היחידה שנשאלת היא במה אדם צריך להתבייש. כאן הגבול בין תחושת בושה להתנהגות מבישה נחצה לא פעם, לצערנו, כאשר אנשים נוקטים בצדקנות מדומה ומזילים דמעות תנין. התנהגות פושעת צריכה להשאיר את האדם עם תחושת בושה קבועה כל חייו. לדאבון הלב, לא פעם זה לא קורה ולכן החיים שאדם מנהל אחר-כך נעשים מבישים.
חבר קונגרס אמריקני יהודי הכריז אחרי תקרית המשט לעזה שהוא מתבייש להיות יהודי עכשיו. הוא דומה, כמובן, ליהודים רבים שאין להם שום קשר אמיתי לחיים היהודים או למסורת. הוא מתבייש בהיותו יהודי מפני שלהיות יהודי בעולם ה"מודרני, המתקדם וההומניסטי", בחברה השקרית והצבועה שלנו, זה מאוד לא נוח. לאלה שמתביישים להיות יהודים ושרואים בקיומה של מדינת ישראל "טעות" שצריך לתקן אותה אין תחושת בושה אמיתית. הם רק עוסקים בהתנהגות מבישה ובאמירות שגובלות בהתאבדות.
יהודים רבים אינם מתביישים להפר בפומבי את העקרונות של ההתנהגות המוסרית שהתורה קבעה, אבל הם אומרים שהם מתביישים בגלל העובדה שהאו"ם, ארצות אירופה, משרד החוץ של ארה"ב והתקשורת הליברלית לא אוהבים אותנו. העם היהודי הוא עם גאה שיודע להתאושש במהירות, עם ששרד את כל הרדיפות וכל הניסיונות להשמיד אותנו. יהודים שמתביישים ביהדות, במדינה היהודית, במצוות התורה, בהופעות פומביות של יהודים שנראים כמו יהודים מתנהגים התנהגות מבישה ויוצאים בהכרזות ספוגות שנאה. אפשר לחוש בושה והשפלה בעקבות התנהגות של יהודים מסוימים, ולצערנו היו באחרונה מקרים רבים של יהודים שהיו מעורבים בשערוריות מס וכספים, אך אין שום הצדקה להתבייש ביהדות, בתורה ובזכות להיות יהודי. אסור להתבלבל בין יהודים ליהדות או בין רבנים לדת. הסתכלות נבונה על הדברים תאפשר לאדם להבדיל בין תחושת בושה ראויה להידרדרות לתהומות של מעשים מבישים.
אני חושב שעל זה חשבו חז"ל כשאמרו שהיעדר בושה מעיד על כך שחיבור של יהודי למעמד הר סיני נותק. יש הרבה התנהגות מבישה בחברה שלנו היום. בחברה המודרנית כבר לא נשארו סטיגמות. התלמוד מייעץ לאנשים שנמצאו אשמים בהתנהגות פסולה להוריד פרופיל, לעזוב את העיר, כביכול, ולא להמשיך, ברוב חוצפה, לחיות שם כאילו לא קרה דבר. מנה בריאה של בושה יכולה להוביל לגאולת הנפש. היעדר בושה עלול להוביל להתנהגות מבישה בעתיד. כשאנחנו לא מרשים לחברה לקבוע אמות מידה להתנהגות, כפי שעשתה התורה, אנחנו גורמים לניוון מוחלט של יכולת האדם לפתח תחושת בושה בריאה. גאווה וזהות הם מרכיבים מרכזיים בנפשו של כל יהודי. ובאופן פרדוקסאלי, דווקא הגאווה והזהות הן שמעניקות לאדם את החוזק ואת הכנות שהוא צריך כדי לחוש תחושת בושה בריאה שבאמצעותה יוכל לשפר את חייו במובן המוסרי והרוחני.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.

יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.

אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.

לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.

שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.












