ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- אחרי מות
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
שני בניו של אהרון שמתו בחנוכת המשכן מתו מפני שניצלו לרעה את סמכותם ככוהנים. הם היו משוכנעים שיש להם את הזכות להחליף את ההוראות שקיבלו מהקב"ה, באמצעות משה, בפרשנות האישית שלהם לעבודת המקדש. התלמוד גם מייחס להם קוצר-רוח ושאפתנות בלתי ראויה.
הם הסתכלו על אביהם ועל דודם וחשבו: מתי ימות שני הזקנים הללו ואנחנו ננהיג את הדור? השררה המשחיתה משפיעה אפילו על קשרי המשפחה הקרובים ביותר. התורה רואה את עצמה כפוסק האחרון של השררה ומגדירה בברור את התפקידים ואת המעשים של הכוהנים ושל המלכים בישראל ואף מגבילה אותם.
נביאי ישראל ומנהיגיו הדתיים בכל הדורות תמיד שימשו כבלמים נגד שררה שלוחת רסן. המוסר נועד להשיג מה שהחוק לבדו לא יכול להשיג. מערכת הערכים של התורה - עם הדגש שהיא שמה על ענווה, על ציות לחוק ועל הבנה שהקב"ה לוקח בחשבון את כל מעשינו ודן אותנו על כולם - נועדה לרסן את השאפתנות ואת השררה לתעל אותן לטובת העם.
אנחנו מוזהרים מפני תאוות הבצע. התלמוד אומר זאת בצורה קולעת מאוד "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים". זה טבע האדם. התורה מזהירה אותנו פעמים רבות מפני ההשחתה שרדיפת עושר עלולה להביא על המנהיגות. היא מסנוורת מנהיגים גדולים ומעוותת מחשבות ומילים אפילו של אנשים קדושים.
אפילו בסקירה שטחית של דברי נביאי ישראל רואים את הדגש שמושם על עקירת השחיתות והשוחד מדרגי השלטון הגבוהים ביותר. אין ספק שהתכונה הפנימית של תאוות הבצע, שקיימת בכולנו, הופכת לקטלנית לכל הנוגעים בדבר כשהיא מתחברת לשררה מופרזת. תאוות הבצע מעוורת אותנו מראות את ההשלכות של ההתנהגות שלנו וכופה עלינו איכשהו את האמונה שלעולם לא יהיה לנו די.
בפרשת השבוע מפורטים בברור היחסים המיניים האסורים על פי חוק התורה. החלק הזה של פרשת השבוע הוא קריאת התורה בתפילת מנחה של יום כיפור. עם קדוש לא יכול להיות לקיים חברה שתומכת בכל סוג של התנהגות מינית שלוחת רסן. התנהגות כזאת הפכה למחלה בחברה שלנו. אסונות ובעיות משפחתיות אינספור הם התוצר של "החירות" המפוקפקת מאוד הזאת, חירות שהפכה כיום לחלק בלתי נפרד מתרבות המערב.
גם הפעם התורה מראה לנו את הדרך לחיים תקינים, פוריים ובריאים. כל הלקחים והמסרים של פרשת השבוע צריכים להיות הבסיס החוקתי לחיים היהודיים בימינו ולהמשך ההתחדשות הלאומית שלנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
