ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- שונות
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- הלכות בין אדם לחברו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
הגמרא במסכת סנהדרין (דף כו.) מספרת שרבי חייא בר זרנוקי ורבי שמעון בן יהוצדק הלכו לעבר את השנה בעסיא, פגש אותם ריש-לקיש, אמר: גם אני רוצה להצטרף אליכם, לראות איך עושים זאת. בדרך, תוך כדי הליכתם, ראו אדם אחד שחורש בשדה. השנה היתה שנת השביעית, שנת השמיטה. אמר להם ריש-לקיש - איש זה כהן, וחורש, כי נחשדו הכהנים על חרישה בשביעית. אמרו לו: מנין לך שעובר עבירה, יכול להיות שהוא שכיר בשדה של גוי, או שהוא נאלץ לעשות זאת משום מיסי המלך.
המשיכו ללכת, ופגשו אדם אחד שזומר את הכרם, ושוב אמר ריש-לקיש - איש זה כהן וזומר בשביעית. אמרו לו: ואולי הוא זומר את העצים לעקל, לצורך בית הבד, ולא לתקן את הכרם, וזמירה כזו מותרת. אמר להם: "הלב יודע אם לעקל אם לעקלקלות". אמרו רבי חייא בר זרנוקי ורבי שמעון בן יהוצדק על ריש-לקיש: איש קנתרן הוא זה. כאשר הגיעו למקום, עלו לגג ושלפו את הסולם כדי שריש-לקיש לא יוכל לעלות וישאר בחוץ. בא ריש לקיש לרבי יוחנן ואמר: "בני אדם החשודין על השביעית כשרין לעבר שנה?!"
נשאלת השאלה, מדוע נזכר ריש-לקיש לומר זאת רק אחרי שסגרו בפניו את הדלת? הרי מיד שראה שהם מלמדים זכות על עוברי עבירה, היה צריך לעזוב אותם. אלא מתחילה חשב ריש לקיש שהם אנשים שדנים את כולם לכף זכות, וזו תכונה חיובית, אבל אחר-כך כשראה שהם מכנים אותו קנתרן וטרדן ולא נתנו לו לעלות, אמר, אם הם מלמדי זכות על כולם, למה לא לימדו זכות עלי, ולמה עלי הקפידו? אלא ודאי שאין דרכם ללמד זכות על אדם, אלא לפי מה שנוח להם. אם כן, יש לחשוד שהם חשודים על השביעית, ולפיכך מלמדים זכות על עוברי עבירה אלו. כל זה מפירושו של הצל"ח למסכת סנהדרין.
אכן, צריך להיזהר מלעקם את המידות. "הוי דן את כל האדם לכף זכות" (אבות א ; ו) את כולם, גם את הרחוקים וכל-שכן את הקרובים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
