ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- יש שואלים
- ארץ ישראל
- משפחה חברה ומדינה
- ישוב הארץ, גבולותיה ויציאה לחו"ל
- המאבק על הארץ
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
זהו לחם-חוקם של תושבי יש"ע. הם כבר אינם מתרגשים מזה. הם מגיעים ליישוב, הביתה, ובכלל לא מדברים על זה. בשפלת החוף, מנהריה ועד אשקלון, אין את המתח הזה בכבישים. המתח הזה הוא נחלתם של הנוסעים בחלחול בואכה חברון וקרית-ארבע, של הנוסעים ברמאללה ליישובי בנימין, של תושבי חבל קטיף ושל הנוסעים בשכם בדרכם לעבודה, או בשובם הביתה.
לא פחות מעצם הנזק, הממוני והגופני, מרגיזה ופוגעת החוצפה והעזות של הערבים, ומצער וכואב הוא חוסר-האונים של התושבים. הם אינם רשאים להגיב תגובה בסיסית-טבעית, צודקת ומוסרית, כנגד המחבלים הפורעים, מיָדי האבנים, הלבנים ובקבוקי-התבערה. אם יגיבו המותקפים, אפילו בצורה הצודקת ביותר, הם יואשמו כמתקיפים וכפורעים, וכל הסבר לא יעזור להם. מי שנזרקה עליו אבן ששברה את זכוכית מכוניתו, נאלץ להמשיך בנסיעה עם השמשה השבורה, ובדרך מסתכלים עליו ערבים ומחייכים בהנאה של נצחון, והוא מרגיש פגוע, מושפל וחסר אונים. כמה אבסורדי הדבר, שזורקים אבנים על מכונית שבה אשה הרה נוסעת לעבודה בבית-חולים שבו מטופלים גם ערבים, והיא מטפלת בהם אחר נסיעה כזו כאחות, ואין מי שדורש את עלבונה הצורב.
והנה, למרות כל הקשיים הללו, אין תופעת עזיבה של משפחות מהיישובים, אין חלישות הדעת. זאת מכיון שהציבור ביש"ע קרוץ מחומר מיוחד. שמא נכון יותר לומר - מרוח מיוחדת. הוא בא להתיישב בחברון ובאלון-מורה מתוך אמונה עמוקה בערכם של המקומות הללו, מתוך אהבת ארץ-ישראל יוקדת, מתוך מוּכנות להתאמץ למען יישובה של ארץ-ישראל, מתוך הכרה שגם אם יהיו קשיים, הוא לא יירתע, אלא ימשיך להיאחז ולהעמיק את השורשים בארץ ד', ארץ אבותיו, ארץ הקודש.
התושבים היהודיים, מתנחלי יש"ע, יודעים שתבוא שעתם של הפורעים הערבים, וכאשר תתמלא סאת רשעתם, תקיא אותם הארץ, שכן הארץ אינה סובלת רשעים, ואוי להם לאלו שמנסים לעכב את עם ישראל מלשוב לנחלת אבותיו. תושבי יש"ע מלאי אמונה, כי התקופה הקשה הזו תחלוף, ונתאושש ונתגבר בעז"ה, ונמשיך להתקדם בדרך גאולתינו, כי ד' דיבר טוב על ישראל, והיסורים הללו שבינתיים, הם חלק מקנין ארץ-ישראל, והם יסורים של אהבה. ראויים אנשי יש"ע להערצה, הם העומדים בחזית, הם המובילים את רוח האמונה הגדולה, ההולכת וגוברת, הולכת ומאירה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
