שלום וברכה! ביהדות כאשר אשה מתחתנת היא מקבלת את מנהגיו של בעלה גם אם הוא מעדה השונה מבית הוריה מה קורה במקרה והגבר רוצה לקבל עליו מנהג אשכנזי מבית הוריה של אשתו כגון: הדלקת נרות חנוכה בברכה לנשים?

שלום וברכה, אשה המתחתנת מקבלת את מנהגי בעלה (עי' אגרות משה או"ח קנח, חזון עובדיה פסח עמ' פז). אי אפשר שהמשפחה תאמץ חלק ממנהגי האשה מבית אביה, שבכך הם לא נוהגים לפי שום עדה אלא בערבוב של מנהגים. לכן אם הבעל ספרדי האשה לא מדליקה נרות, וכמנהג בני ספרד שרק בעל הבית מדליק. מה שאפשר שהבנים והבנות ידליקו עד גיל בר מצווה ובת מצווה מדין חינוך, שכך דעת הגר"מ אליהו זצ"ל לבני ספרד, וכך נהגו בביתו (מאמר מרדכי פ"ה הל' יד). הרחבה: בספר יום טוב שני כהלכתו (נספח יח הערה נג) כתב בשם הגרש"ז אוירבך זצ"ל שאשה חייבת לנהוג במנהגי הבעל, משום השעבוד שלה לבעלה, (ולא מדין הולך ממקום למקום המבואר ביו"ד סי' רי"ד ס"ב), לכן מועיל מחילת הבעל על זה, ומעשים בכל יום שהבעל מוחל לאשתו שתמשיך להתפלל בנוסח שהיא רגילה בו מבית אביה. ואם נהגה כבר במנהגי בעלה אחרי החתונה ורוצה לחזור למנהגי אביה תצטרך התרת נדרים. וכן אם המשיכה אחרי החתונה במנהגי בית אביה משום שבעלה מחל לה, ואחר כך רוצה לקבל על עצמה את מנהגי בעלה גם בזה צריכה התרת נדרים. עכ"ד. לפי זה אם הבעל מוחל לאשה, היא יכולה לנהוג כבית אביה האשכנזים ולהדליק נרות כמנהג חלק מהאשכנזים שהאשה מדליקה. אך נראה שזה רק אם תנהג בכל דבר כאשכנזים. לגבי תפילות אפשר להקל יותר. כך כתב הגר"מ אליהו: "בני זוג מעדות שונות ינהגו כמנהג הבעל... אמנם בעניני תפילות וברכת המזון יכולה להמשיך כמנהגה ואין היא צריכה מיד להחליף את הנוסח שרגילה בו מילדותה". שאלתי את הגר"א נבנצל שליט"א על עניין זה, ואמר שכדאי שאשה תקבל על עצמה את מנהגי בעלה, ולכן אשה מבית אשכנזי שהתחתנה עם בעל ספרדי לא תדליק נרות חנוכה. שאלתי אם הבעל יכול למחול לאשתו שתמשיך במנהגי אביה. והשיב שאפשר, אבל לא כדאי, אלא כדאי שתנהג כמנהגי בעלה, ותתפלל בנוסח בעלה. גם משום שהילדים יתפללו בנוסח בעלה, וגם בלי קשר לילדים כך ראוי. עכ"ד הגר"א נבנצל שליט"א. ראה בחזון עובדיה (שם) שחידש שאשה ספרדייה שהתחתנה עם אשכנזי יכולה להמשיך לאכול קטניות בבית הוריה, אך ראוי שלא תבשל לעצמה קטניות בבית בעלה. וביאר את טעמו, מכיון שארץ ישראל הוא אתריה דמרן השולחן ערוך, ממילא האשה לא קיבלה על עצמה לגמרי את מנהגי בעלה. לא ברור כל כך הגדר בזה, שלכאורה או שקיבלה את מנהגי בעלה או שלא. משמע מדבריו שיש מקום לומר שאשה לא מקבלת לגמרי את מנהגי בעלה, וצ"ע.