ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- מלכויות זכרונות ושופרות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אשר ישעיהו בן רבקה
ניתן לראות במבנה משולש זה את העיקרון הבא לידי ביטוי באחד מי"ג מידות שהתורה נדרשת בהם - "כלל ופרט וכלל". דינה של מידה זו הוא: "כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט". ונבאר מעט את אופן הלימוד:
הכלל הראשון הוא כלל שעדיין אינו מוגדר, ופרשנותו היא רחבה - כוללת.
אחריו בא הפרט - הבא לצמצם את העיקרון דווקא לפרטים מסוימים.
בשלב השלישי ישנה חזרה אל הכלל, אלא שהפעם הגדרתו של הכלל נובעת מייחודם של הפרטים. כלל זה ממוקד יותר מן הכלל הראשון, כאשר מיקודו הוא על בסיס קישורו אל כל הפרטים הכלולים בו.
עיקרון זה הוא גם יסוד רוחני בהוויתו של עולם וביטוייו רבים הם - נביא מעט מהם:
נפתח באחד הקשור גם הוא ליום הדין. ואלו הם דברי הרב קוק ביחס לסדר התקיעות - שברים תרועה - תקיעה.
התקיעות, מצד התעוררות התשובה, יש לכווין בהן כי עיקר הכח של קדושת ישראל הרי הוא מונח בעולם שכולו ארוך ששם הוא שורש קדושתם, שהיא הדבקות הטבעית שמצד נשמתם באור ד'. וזאת היא הפשוטה שלפניה.
אמנם הכח הזה צריך לפעול על המדות ועל המעשים… על כן השברים הם באים בצורה של פירוט לעומתן. כלומר שמתוך השורש השכלי הארוך והפשוט יתחדשו המדות להיות מושפעות מקדושת השכל, וכשהמדות מתקדשות מתקדשים המעשים על ידן. ומתוך שהמעשים הם יותר פרטיים ויותר מוגבלים מהמדות, על כן הם נרמזים בהתרועה שהיא נפרטת לקולות קצרים.
ואח"כ ע"י השפעת המדות, שהושפעו מקדושת הנשמה בשרשה, והשפעת המעשים שמתילדים על ידן, מתגלה השורש העליון, שהיה בתחילה אצור רק בכח, ויוצא אל הפועל. וזהו התוכן של הפשוטה שלאחריה.
גם חייו של האדם בנויים באופן דומה:
הילדות - יש בה תום לב, תמימות, מהבל פיהם של תינוקות של בית רבן העולם קיים. הבל פה אך עדיין לא הבנה עמוקה ומפורטת. ילד קטן אינו כועס - רגוע, משהו מעין ה"פשוטה" שלפניה.
שלב הנערות והבגרות - הוא שלב ההתפרטות, ההתמודדות עם הוויות העולם, התסיסה.
בזקנה - חוזר האדם אל הרוגע. רוגע זה אינו דומה לרוגע של תקופת הילדות, מכיוון שכאן יש כבר השלמה עם משמעותם של החיים כפי שהאדם חי אותם. רוגע המחובר את הפרטים - המתקת הדינים ונתינת משמעות עמוקה וכללית לכל מה שחווה האדם בחייו. (מעין הפשוטה שלאחריה). הגר"א בסוף ימיו למד חומש ללא מפרשים.
סדר ימי העולם גם הוא קשור למבנה זה:
האדם הראשון בגן עדן - הייתה בו משלמות היצירה האלוקית.
אחרי החטא - נשברו העולמות, והביטוי לכך הוא בסיבוכי העולם הזה.
לעתיד לבוא - יתוקן חטא האדם הראשון, העולם יחזור אל הכלל ואל המדרגה שהייתה קודם לחטא, אבל הפעם אחרי שתוקנו כל המדרגות וכל העולמות.
וכך כותב הרמח"ל ב"קל"ח פתחי חכמה": "העולמות נבראו בדרך שיוכלו לעלות ממדרגתם, כי הלא לכך ירדו מתחילת ירידתם בזמן השבירה - כדי שיעלו מעט מעט, עד שיחזור הכל למדרגה השלמה כקודם השבירה (פרק ל"א)... אך האמת הוא, שמראש ימות עולם הגלגל סובב רק לנקודה אחת, שהוא השלמות האחרון שימצא אחר כל העניינים. ולא היה השלמות, שפעל, בשום זמן ובשום פעם, אלא אדרבא, דרך הסיבוב הוא זה - להתקרב פעם אל הקלקול פעם אל התיקון, ואחר שנתקרב גם אל התיקון - חוזר לקלקול. ולא נכנס עדיין השלמות לעשות את שלו, אלא התיקון האחרון, שהוא בגאולה העתידה שתהיה במהרה הימינו, וכל הנמשך אחריה (פרק ל)".
ובלימוד סוגיה:
בשלב ראשון נכון לעבור על התמונה בכללותה בקריאה ראשונית על מנת לקבל מושגים כלליים. לא נכון "לצלול" מיד אל עולם הפרטים בלא ראייה כללית של הנושא, המגמות הבסיסיות וכו'.
בשלב שני- ירידה אל הפרטים, עבודה מדוקדקת בכדי לעמוד על משמעות הכתוב.
בשלב שלישי - חזרה אל עולם העקרונות, אבל הפעם העקרונות הם מדויקים ומשמעותיים.
נסכם את משמעות ההבדל שבין הכלל הראשון לבין הכלל האחרון:
בראשון - השייכות היא כללית ועוטה ערפל. אין הכרה מפורטת של המדרגות, וגם האדם אינו קשור אל הכלל באמת.
באחרון - האדם חוזר אל הכלל אחרי שהכיר את כל המדרגות שבדרך. קישורו אל הכלל הוא עמוק ומשמעותי, וקישור זה בכוחו לגאול אל כל הפרטים שהובילו אליו. הקשר במצב זה אל הכלל ואל הפרטים הוא קשר של חיים.
נחזור אל תפילת מוסף של ראש השנה .
שלשה שלבים הם בקבלת מלכות ה' על העולם, וגם בהם נוכל להבחין ביסוד זה:
א. מלכויות - הקב"ה מולך על העולם. פסוקי המלכות מבטאים את עצם העובדה שהקב"ה הוא מלך העולם.
ב. זכרונות - יושב למשפט - זוכר ודן את העולם - התייחסות אל כל הפרטים.
ג. שופרות - בחינת התיקון העתידי, שופרו של משיח (גם השופר שבמעמד הר סיני מבטא בחינה של לעתיד לבוא שהייתה במעמד זה).
מהותו של ראש השנה היא - קבלת מלכותו של הקב"ה על העולם. "זה היום תחילת מעשיך", וביום זה ישראל ממליכים את מלכו של עולם. על פי דברינו מבנה משולש זה מגלם בתוכו את סדר ההמלכה שהוא גם סדר תיקונו של עולם.
קצרה היריעה, אך נותרו שתי מלאכות חשובות להשלמה.
האחת - לעבור על שלושים הפסוקים הנזכרים בתפילת המוסף, וכן על תוכן התפילות ולבחון את אמירתנו.
השנייה - לנסות לענות על השאלה המפורסמת - מדוע הוקדמו פסוקי הכתובים לפסוקי הנביאים ב"מלכויות זכרונות ושופרות". לכאורה יש בדברינו רמז (דק) לכך.
בהצלחה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
