ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי צמח בן מזל
"בעשרה מאמרות נברא העולם" כך לימדונו חז"ל, ברם בפרשת היצירה מצאנו רק תשע פעמים את הביטוי "ויאמר אלקים", אלא שגם בראשית נחשבת כאמירה והרי כאן עשרה. ויש להתבונן משום מה באמת על היצירה הראשונית לא בא הציווי האלוקי "ויאמר".
אולי יש להסביר זאת בעקבות דברי רש"י "בתחילה עלה במחשבה לבראו במדת הדין וראה שאין העולם מתקיים והקדים מדת רחמים ושיתפה למדת הדין והיינו דכתיב ביום עשות אלקים ארץ ושמים".
ומדברי הגר"א למדנו כי ה"עלה במחשבה" - גם היא יצירה, ויש מקרים שרק מדת הדין היא הפועלת דבר זה רמוז באגדה על סופו של רבי עקיבא. כשהראהו הקב"ה למשה את רבי עקיבא, היושב ודורש כתרי אותיות, בקש לראות את סופו, והראהו שסורקין את בשרו במסרקות של ברזל, שאל משה: זו תורה וזו שכרה? ענה לו הקב"ה "כך עלה במחשבה". הוי אומר רבי עקיבא נידון כפי שעלה במחשבה לברא את העולם.
ויאמר - אמירה רכה היא, ומתוך רחמים היא נובעת, ולפיכך כל שנוצר בעולם אחרי שיתוף מדת הרחמים, בלשון אמירה הוא בא, אבל היצירה הראשונית, זו ש"עלה במחשבה" היא נוצרה במדת הדין, לא יכלה לבא בלשון אמירה, היא שבאה ע"י הביטוי "בראשית ברא אלקים".
(התשמ"ד)
ב'
"בעשרה מאמרות נברא העולם" כך לימדונו חז"ל אבל כשנעיין בכתובים נמצא רק תשע אמירות אלא שגם "בראשית" כאמירה נחשבת ויש להבין למה באמת לא הוזכרה כאן אמירה כמו ביתר? ועולה על דעתנו להסביר: ראשיתה של הבריאה - יש מאין, המשכה - יש מיש. מקובלנו שבריאה - היא יש מאין ואילו יצירה היא יש מיש. לפיכך:
"יוצר אור ובורא חושך", האור נוצר יש מיש, "וחושך על פני תהום - - - ויאמר אלוקים יהי אור". החושך נברא יש מאין ואילו האור נוצר יש מיש.
בראשית ברא אלוקים, "ברא" - יש מאין: שמים ארץ וחושך. אחריהן באה יצירה של יש מיש. אולי מישום כך גם הביטוי "ויאמר", לשון רכה ורחבה ולא "וידבר" לשון קשה וקצרה. כי יצירת דבר מתוך דבר מחייבת הסכמתו של הקיים ליצירתו של החדש. אבל בדבר ה' שמים נעשו, לא באמירה רכה ורחבה אלא בדיבור קצר, כי יצירת יש מאין אינו מצריך הסכמה.
וזה כנראה מקור המחלוקת בין בית שמאי ובית הלל האם השמים נבראו קודם או הארץ. היות ושניהם נבראו כיש מאין, מי מהם נברא קודם, וכדרך שמקובל עלינו שאלו ואלו דברי אלוקים חיים נאמר היצירה הבראשתית היתה בבת אחת. אבל "השמים שמים לה'" - על כן לדעת בית שמאי לזה כוונה עיקרה של הבריאה, אבל "הארץ נתן לבני אדם" - על כן לדעת בית הלל לזה כוונה עיקרה של הבריאה.
(התשנ"ו)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
