
- בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- פרשת השבוע
- חומש דברים
וילך
כתבות בנושא וילך

התשובה השלמה
ערבות לכלל ישראל בתפילות הימים הנוראים * מהי התשובה * כתיבת ספר תורה חי * שירת התורה

בנתיבי הפרשה - וילך
שיחתו השבועית של הרה"ג זלמן ברוך מלמד לפרשת השבוע, פרשת וילך - לקריאה או לצפיה.

התוועדות בסמטאות צפת - פרשת ניצבים - וילך
שידור חי- התוועדות שפת אמת לפרשת ניצבים - וילך בסמטאות צפת, בהשתתפות ר"מ בישיבת ההסדר בצפת הרב גד מאיר ותלמידי הישיבה.

פרשה כפשוטה - פרשת ניצבים וילך
ביאור הפרשה על פי פשט הפסוקים ודברי רש"י ושאר פרשנים, עם הרב איתמר ליברמן.
שיעורים בנושא וילך

שתי צורות דיבור אל העo
כלי יקר פרשת האזינו
עצם מציאות קיום הבריאה מעיד על קבלת התורה | עם האנשים הגדולים צריך לדבר בלשון קשה ועם המון העם צריך לדבר בשלון קלה ונעימה | הסבר האברבנאל לפס' הראשון בפרשתנו | עם גסי הרוח צריך לדבר בקשות אך עם הצדיקים ברכות | משה מצווה שמים שיפסיקו ללכת והתורה תקיים ת העולם | הסבר לפס' אדם ובהמה תושיע ד'.

פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש וילך
ענייני עשרת ימי תשובה | הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כָּל זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה מה הטעם דכתיב בְאָזְנֵיהֶם. ועוד מהו אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה | שנינו בפרקי אבות (ג יז) אִם אֵין חָכְמָה אֵין יִרְאָה, אִם אֵין יִרְאָה אֵין חָכְמָה. וקשה אם אכן היראה תלויה בחכמה, והחכמה אף היא תלויה ביראה, איזו מהן בכל זאת קודמת לחברתה | מאחר וכתיב כִּי הַשְׁחֵת תַּשְׁחִתוּן וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אמאי חוזר וכותב כִּי תַעֲשׂוּ אֶת הָרַע בְּעֵינֵי יְ-הוָה, והוי כפל לשון.

חשבון נפש אמיתי
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים וילך תשפ"ד
כן יאבדו כל אויביך | מהות מצוות כתיבת ספר תורה | ספר תורה של חיי האדם | העדים על מעשי האדם | עדי קיום ועדי ראיה | בין עדים של משה רבינו לעדים של ישעיהו | שתי רשימות בערב ראש השנה – מעשים טובים ושליליים | וידוי אמיתי - לדעת מה בסדר ומה לא בסדר | סיבת החזרה בוידוי על חטאים משנים קודמות | להרגיש את נוכחות ה' בתפילה

מהות התשובה
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך תשפ"ג
אחריות האדם על סביבתו; תוכחה מתוך ערבות או ערבות מתוך תוכחה; ביאור מחלוקת התנאים לפי החקירה הנ"ל; הזכות שבערבות; 'כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך' – בקריאת שמע; עומק התשובה מצד ה'; התשובה – שיבת העולם אל מקורו; 'זדונות נהפכים לזכויות' כי השב מגלה את סדר העולם; התעוררות לתשובה; 'וגילו ברעדה' - שני הצדדים של ראש השנה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.

נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.

שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.

שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.





