ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יוסף בן גרציה
ובדברי מרן החפץ חיים מצאנו תוספת: "לא היו לו לבלעם אותן הסגולות הנעלות והמדות הטובות של נביאי ישראל. דברי הנבואה שלו, לא השפיעו עליו, הוא לא למד מהם כלום ולא התבונן בהם. ועל כן אין בכל הפרשה הפסקה אחת, לא פתוחה ולא סתומה, המבדילה בין ענין לענין, כי אותו רשע היה נסחף והולך בשטף דברי נבואתובלי בינה ובלי דעת, שלא כפי תיאור חז"ל על ההתגלות למשה "היו הפסקות משמשות ליתן רווח למשה להתבונן בין פרשה ופרשה" (רש"י, תחלת ויקרא), מי שאינו לומד מדבריו הוא - אינו ראוי לכתבם ואינו ראוי שיקראו על שמו.
(התשמ"ג)
"וירא בלק בן ציפור"
לפי דברי חז"ל בהבטחה ראשונה על ירושת הארץ הובטחועשר ארצות. שבע מהן קבלו בני ישראל ואילו שלש זכו בהן: עמון, מואב ועשו. לעתיד לבוא - גם שלש אלה יזכו בהם בני ישראל. הגויים שישראל עברו בקרבתם, חששו מהם לא רק גופנית, שמא יכבשו את ארצותיהם, אלא גם רוחנית, כפי שבטאו זאת חז"ל: למה נקרא שמו סיני - מיום שנתנה תורה ירדה שנאה לאומות העולם כלפי ישראל. הם הרגישו יפה יפה שאמונותיהם עשויות להתערער.
מואב, צאצאי לוט בן אחיו וחניכו של אברהם, גם הם בין מתנגדי ישראל היו. ואע"פ שמאז נפרד לוט מאברהם בדרכי שלום, לא היה ריב או עימות ביניהם, יתכן שגם זכרו לאברהם את החסד המיוחד שהציל אותם משבי כדרלעומר והשיב להם את כל רכושם. ארבעים שנות הליכת ישראל במדבר והתקרבותם אח"כ לגבול מואב, עוררו חששות בלבם, שמא יעלה הכובש גם עליהם.
"וירא בלק ... את כל אשר עשה ישראל לאמורי", כבש חלק ארץ שהיה שייך פעם למואב, ומיד האמורי לקח ישראל בעצם מה שהיה שייך למואב, נתן את דעתו להחזיר חלק ארץ זו לעצמו, אם לא ע"י מלחמה - ע"י קללתו של בלעם, כדרך שדורות הרבה לאחר מכן, רצו בני עמון לקבל את חלקם בימי יפתח.
(התשמ"ט)
"וירא בלק בן ציפור"
שנאת עולם לעם עולם אינה נובעת מן העובדה שאנו עם מפורז ומפורד בין הגויים, כפי שרצו להאמין ראשי הציונות=החילונית, ועם הקמת מדינה עצמאית תיעלם השנאה, המציאות מטפחת על פניהם והתורה גם מעידה אחרת.
בלק בן ציפור רואה את בני ישראל יוצאים ממצרים, ביד רמה ובקומה זקופה - באותה ראיה שראה אותם פרעה בהיותם בגלות במצרים - "כי עצום הוא ממנו". בהיותו בגולה הפחד הוא: "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו" אולי ינצל הזדמנות "ונלחם בנו", ובהיותו בן - חורין והולך לקראת עתידו: "לכה ארה לי את העם הזה כי עצום הוא ממנו - - - עתה ילחכו את כל סביבותינו" שניהם מרגישים את העצמה של העם הזה ושניהם מחפשים דרך להקהותה, אולי מתוך הרגשה תת הכרתית שזו עצמה לא טבעית.
אומות העולם אינן רוצות לראות אותנו לא בארצותיהם וגם לא כבן חורין בארצנו, חוששים הם מעצמתינו המוסרית=היחודית, מאותה צורה אשר בלעם הרשע ראה והלל: "מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל" שאין עינו של האחד צרה בחברו והם מהווים חטיבה אחת בעולמו של הקב"ה, "גוי אחד בארץ" גוי מיוחד, גוי מלוכד, שהשקפת עולמו היא, מציאות אלוקית של אחד שאין יחיד כיחודו והוא מהווה ומחיה את הכל.
(התשנ"ו)
"וירא בלק בן ציפור"
שלשה היו באותה עצה על "הבן הילוד היאורה תשליכוהו": איוב, יתרו ובלעם, כך קיבלנו מחכמינו זכרונם לברכה. בלעם שיעץ - נהרג בחרב, איוב ששתק - נידון ביסורין, יתרו שהתנגד - זכו בניו לשבת בלשכת הגזית.
יתרו שהתנגד - לבו הטוב ועינו הטובה לא נתנו לו להסכים לגזירה רעה על כן זכה לראות ביציאת מצרים את ההשגחה האלקית המיוחדת על ישראל וזכה להבין גדולתו של הקב"ה "עתה ידעתי".
בלעם שיעץ - לבו היה רע ועינו היתה רעה על ישראל, והגם שהתפאר בעינו החדה: "מחזה שדי יראה נופל וגלוי עיניים", כשלון הצעתו הראשונה לא מנעה ממנו להכנס להרפתקה שניה עם ישראל ונענה ברצון רב לפנייתו של בלק "לכה ארה לי".
בלעם הכיר וידע יפה מה טוב ומה רע בעיני ה', ושמע יפה: "לא תאור את העם כי ברוך הוא". אבל כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו, כדי לאזן את כוח הבחירה שניתנה לאדם, על כן מתעוררים בו כוחות טבעיים המונעים ממנו להתקרב לעולם רוחני יותר וטוב יותר. יתרו של ידע וכל חייו עברו עליו בחיפוש האמת, זכה והגיע ל"עתה ידעתי", בלעם ש"יודע דעת עליון" - עינו הרעה הביאתהו לידי כך שלא ידע גם דעת בהמתו.
(התשנ"ז)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
