ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
א. גם אם גוף האדם חזק ואיתן כצור חלמיש, במוקדם או במאוחר יתרופף, ישבר ויתפורר, כי המחשבות והתככים אוכלים אותו מבפנים כעש וכרקב בעצמותיו, וכל הזמן חי במתיחות עצבים מתמדת, והוא לא מרגיש שזה הורס את גופו ומכלה את רוחו.
ב. נושא על שמו משא כבד של עבירות חמורות, אשר כל אחת מהן דיה לטמא את נשמתו ולהורידה לבאר שחת רח"ל, וכ"ש בהצמדם יחד, והרי אחדים מהן: נוסף על עון השקר שהוא לעצמו עבירה חמורה למדי, הרי בהכרח מסתעף ממנו גם רמאות, גניבת דעת, חנופה, מחשבות זרות, ועל כולם ביטול תורה ומצות, ועוד תועבות כהנה וכהנה, עבירות אלו מטמאות הנשמה הקדושה, ומחשיכות זיו אורה הבהיר.
ולזה הזהירנו יתב"ש באומרו מדבר שקר תרחק (שמות כ"ג, ז'), כלומר להתרחק ולברוח מן השקר והנלוה אליו, כבורח מן האש. ורבותינו הקדושים למדו מפסוק זה כמה הלכות והליכות אורחות חיים, שכל תכליתם התרחקות מכל נדנוד של שקר (ראה שבועות ל' ע"ב), וכן אסרו לחתום על דבר שנראה כשקר (ראה גיטין כ"ו ע"ב, כתובות כ"א ע"ב, האי אשרתא דייני וכו' ע"ש). מכל זה אנו למדים כמה נתעב ונגעל ונאלח אדם המלמד לשונו לשון שקר.
אולם בתקופה האחרונה תקופת ההפקרות המוחלטת, שבה איש הישר בעיניו יעשה, אשר רבותינו הקדושים חזו אותה מראש ברוח קדשם, ואמרו עליה והאמת תהיה נעדרת (סוף סוטה), התהפכו היוצרות. אדם שפיו ולבו שוים, תוכו כברו, ישר ותם דרך, נחשב לפתי, ואיש תככים ומזימות נקרא מדינאי, ובלשון העמים נקרא פוליטיקאי. אדם כזה שיתכן שהוא באמת חכם ונבון ופקח, מכוון את שכלו ותבונתו לאפיק הבלתי נכון להבלי הפוליטיקה, אשר כל "החכמה" הזאת אפשר לסכמה במשפט קצר אחת בפה ואחת בלב, ובתוך התועבה הזאת הוא חי, ובה מכלה ימיו לריק ושנותיו לבהלה, ונכליה ותעלוליה הורסים את גופו ומטמאים את נשמתו כאמור אדם כזה שכולו שקוע בטיט היון ובטומאה התהומית של הפוליטיקה, והשקר טבוע בדמו, כמעט אין לו תקנה להתנער מתרדמת הבליו ולשוב בתשובה שלימה להציל את גופו מכליון, ונשמתו מאבדון, כי תועבה זאת היא בבחינת כל באיה לא ישובון ולא ישיגו אורחות חיים, רח"ל, ורק אם תעמוד לו איזה זכות גדולה, ומן השמים יעזרו לו לפקוח את עיניו ולהקיץ משינתו והבליו ומן התרדמה הנסוכה על פניו, אז ושב ורפא לו.
סוף דבר. האיש הירא את דבר ה' יתב"ש, הרוצה בבריאות גופו וטהרת נשמתו, ולא לאבד שני עולמות העוה"ז והעוה"ב, יתרחק כמטחוי קשת מן הגשר הרעוע של הפוליטיקה, כי כולה שקר, ויברח ממנה כבורח מן האש ומן חיה רעה הטורפת ולא ישתמש בה אפילו לדבר מצוה. ויאמין באמונה מוחלטת שכל תחבולות אנוש ונכליו הבל המה ואין בם מועיל, ויבטח בטחון מלא במנהיג הבירה רבון כל המעשים, שהכל תלוי ברצונו יתב"ש לעולמי עד ולנצח נצחים.
* מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר, להזמנות: 5244664 050.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
