ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ראש השנה
- ענינו של ראש השנה
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר זצוק"ל
וכתב רבינו האר"י החי זיע"א, שמי שמתעורר בבכייה בר"ה באופן פתאומי, סימן שאותה שעה דנים אותו בב"ד של מעלה, ונפשו הרגישה בזה, ולכן בא לו הבכי, ע"כ (הבי"ד הרב באה"ט או"ח סימן תקפ"ד סק"ג). ויש עוד סימן אחר, והוא שבאופן פתאומי מרגיש כעין צמרמורת בגופו, ותסמר שערת ראשו, סימן שבאותו רגע דנים אותו בבי"ד של מעלה, ואם היה בתפלה במקום שמותר לו לדבר, יאמר, הריני מקבל עלי מצות עשה של התשובה כמו שציוויתנו, ושבת עד ה' אלוקיך, חנני אלוקים כחסדך כרוב רחמיך מחה פשעי, ואם הוא במקום שאסור לו לדבר, יאמר במחשבה.
והנה טבע העולם שהנאשם על איזה עבירה, ובפרט אם היא עבירה חמורה, מתכונן למשפטו בעוד מועד, ומסדר טענותיו יפה, ומעמיד לו סנגור בקי ומומחה, ולא חוסך כל מאמץ או הוצאה כספית ועושה כל אשר ביכולתו בכדי שיצא זכאי, או למצער שיקילו השופטים בענשו. ואם על עונש הגוף ששניהם חולפים,0 משתמש בכל האמצעים העומדים לרשותו כאמור, ק"ו בעונש הנשמה ששניהם נצחיים, שעליו לחפש סנגור טוב ומעולה, וכמ"ש רז"ל מלכותא דארעא כעין מלכותא דרקיעא (ברכות נ"ח ע"א), והסנגור האמיתי בעומדו למשפט הם המצוות והמעשים הטובים. ולכן בדרך כלל מקובל בעם ישראל שמרבים במצוות ובמעשה צדקה וחסד בחדש אלול יותר מכל השנה, כי אז מתעורר לתחייה הניצוץ היהודי הקדוש הרדום והחבוי במעמקים במשך כל השנה, ונפשו של כל יהודי שואפת להתעלות רוחנית, מתוך ערגה וכמיהה לדברים רוחניים נעלמים ובלתי נתפשים בחושיו הגשמיים. אולם זה תלוי בשלשה דברים, א. הכנה. ב. טהרת המחשבה. ג. קדושת המעשה. ולפי המאמץ שהוא משקיע בשלשה דברים הנ"ל, זוכה ומרגיש בנועם ה' יתעלה אם רב ואם מעט.
וכתבו רבותינו חכמי המוסר זלה"ה, כי כמו שיש שלשה סוגים בסוחרים, דהיינו סוחרים סיטונאים גדולים עושים מאזן יומי לדעת הכנסותיהם והוצאותיהם, סוחרים זעירים עושים מאזן חדשי, סוחרים קמעונאים עושים מאזן שנתי, כמו כן אותו הדבר בבעלי תשובה, צדיקים חסידים ואנשי מעשה, עושים חשבון הנפש יום יום לפני שינתם, ואלה נקראים "מארי דחושבנא" ומעלתם רמה ונשגבה לאין ערך, אנשים בינוניים פעם בחדש, בערב ראש חדש שהוא יום כפור קטן, אנשים פשוטים פעם אחת בשנה, בחדש אלול, לפני ראש השנה, וזה רמוז בדברי רז"ל, באמרם: אחורי ארי ולא אחורי אשה (ברכות ס"א ע"א), כי ידוע שמזל חדש אב הוא אריה, ומזל אלול בתולה, ורצו לרמוז לנו בזה, שעל האדם לשוב בתשובה אחרי חדש אב שמזלו אריה, והיינו באלול, ולא לחכות עד אחרי אלול שמזלו אשה.
תכלית הדברים, שהאיש הירא מפחד ה' ומהדר גאונו יתב"ש, עליו להתעמק במחשבות טהורות ולהאמין באמונה איתנה ומוחלטת כי אם יקדש מעשיו ויטהר מחשבותיו ויקבל עליו לשוב בתשובה שלימה מכל חטאות האדם, יהיה לבו נכון ובטוח כי ה' יתעלה, החפץ בתשובת השבים, יקבל תשובתו ברצון, כי ימינו פשוטה לקבל שבים, ובעומדו למשפט בר"ה יצא זכאי בדינו, ויצא כנוגה צדקו וארוכתו מהרה תצמח.
והגם שר"ה הוא יום הדין כאמור, עכ"ז אוכלים ושותים ושמחים שמחה של מצווה ולא של הוללות ושכרות ח"ו, כי ביטחוננו חזק ואיתן באבינו שבשמים יתב"ש שיוציא משפטנו לאור ונצא זכאים בדיננו, וכמ"ש רז"ל במדרש רבה פרשת אחרי פרשה כ"א עה"פ לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא, אורי בר"ה וישעי ביום הכיפורים ע"כ (ראה הרב קש"ע סימן קכ"ח ס"ב).
ומנהג ישראל, לקרוא תהלים פעמיים במשך החג כמספר "כפר". וצריך משנה זהירות שלא לבזבז זמן יקר זה בשיחה בטילה וליצנות או במושב לצים רח"ל, אלא לנצלו לתפלה וללימוד כנ"ל כי קדוש היום לאדוננו יתב"ש, וכמ"ש רז"ל אדם מקדש עצמו מעט מקדשין אותו הרבה (יומא ט"ל ע"א). וה' הטוב לא ימנע טוב להולכים בתמים.
-------------------
מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר. להזמנות: 5244664 050. המעוניינים לתרום ספרים או כסף לספרייה תורנית ע"ש הרב המחבר ולהנציח את יקיריהם מוזמנים לפנות לטלפון הנ"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
