ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל דהאן זצ"ל
מאז בכל הדורות והזמנים, האנשים הקפידו על תלבושתם המיוחדת המכסה כל הגוף, וזה מראה על רצינותם ובגרות שכלם, ויראת ה' הנסוכה על פניהם. ובמיוחד הנשים הקפידו ביתר שאת על תלבושת צנועה לבל תגרומנה ח"ו מכשול לגברים בראית העין. וכמ"ש רז"ל העינים רואות והלב מהרהר (במד"ר פי' ב'), כי עינא ולבא תרי סרסורי עבירה (ירושלמי ברכות פ"א ה"ה). וכך נקבעה ההלכה: אשה שמגלה זרועותיה להראותן לגברים, תצא בלא כתובה (אבהע"ז סי' קט"ו ס"ד), כי זה מראה על כונותיה הבלתי טהורות.
אולם בתקופה האחרונה, תקופת ההפקרות המוחלטת שאיש כל הישר בעיניו יעשה ובפרט במה שנוגע לעניני הדת, התחילו הגברים ללבוש מכנסיים קצרים וחולצה קצרה, שזה מראה על קלות ראש ועזות פנים ואי יציבות שכלית. ובעקבותם הלכו גם הנשים כנראה מטעמי שיוויון, להוכיח שאין הן מפגרות חלילה אחרי הגברים. והפרצה הזאת התרחבה כעת והגיעה לממדים מבהילים שאין להם תקדים, כונתנו לתלבושת "מיני" הידועה לשמצה המכסה טפח ומגלה טפחיים. לרבות נשים נשואות שיוצאות בתלבושת "מיני" לטייל ברחובות קריה, ללא כל בושה וללא נקיפת מצפון, שתלבושת כזו לא הולמת מעמדה וכבודה של האשה היהודית אפילו היא רוקה או פנויה וכ"ש נשואה, כמקובל בעם ישראל מדור דור.
ונראה שהתדרדרות איומה ובלתי מוסרית זו, היא תוצאה מצירוף שלשה גורמים:א. העדר הבושה.ב. העדר הקדושה.ג. סכלות. והרי הסבר הדברים בס"ד.
א. העדר הבושה. מדת הבושה היא אחת המדות החשובות והנעלות ביותר בחיי אנוש עלי אדמות. וטבעי הדבר, שמי שרכש לו מדה זו, שימנע מלבצע הרבה שאיפות ומאוים בלתי טהורות כפי העולה על רוחו, ויחדל מהרבה מזימות בלתי רצויות. וכן הודיעונו רבותנו הקדושים שהבושה מביאה לידי יראת חטא, ולא במהרה הוא חוטא (נדרים כ' ע"א, וראה יבמות ע"ט ע"א). מובן מאיליו שבהעדר הבושה, יורד האדם תהומה ללא מעצור, מבחינה רוחנית ומוסרית.
ב. העדר הקדושה. המושג קדושה, עמוק ורחב מאד, ואין פה המקום להסבירו. אולם הגדרת הקדושה, מובנה לפי תפישת שכלנו האנושי, היא הדבר המעמיד ומחייה הבריאה כולה, ובלעדיה תהיה לאין ולאפס, כי היא מתפשטת על כל היקום יושבי חלד, ונמצאת בכל חלקי ההויה אם רב ואם מעט ללא יוצא מן הכלל, לרבות הדומם והצומח ובעל חי שאינו מדבר, ובודאי בבעל חי מדבר שהוא האדם. האדם המרגיש ולו בחלק קטן וזערורי של הקדושה השוכנת בקרבו, מתרחק מכל טומאה וחלאה, ומכל דבר העלול להביאו לידי זמה המכלה את הגוף, ומשחיתה את טהרת הנפש. וכך הם דברי רבותינו ז"ל: כל מקום שאתה מוצא בו גדר ערוה, אתה מוצא קדושה (ויק"ר כ"ד ו'), ז"א הגדר לערוה היא הקדושה. במילים אחרות, הקדושה היא הרסן הבולם את האדם לבל ילך שולל בתאותיו הגשמיות ויצרו הבהמי. לכן בהעדר הקדושה, הרי הוא משולח רסן ועבד נרצע לכל תאוה נמבזה.
ג. סכלות. השי"ת חנן את האדם בדעת ובינה לכלכל מעשיו במשפט, לבחור בטוב ולמאוס ברע. ובזה נבדל האדם מן הבהמה, שאין לה דעת ובינה, וכל פעולותיה מצד ההכרח. אדם שלא שוקל אם מעשיו והתנהגותו חיוביים ורצויים, או שליליים וטוב העדרם, הרי הוא בבחינת בהמה בצורת אדם. וכן אמר החכם מכל אדם ואת צנועים חכמה (משלי י"א ב'), כי הצניעות מקורה ממחשבה שקולה ומוכיחה על יציבות השכל, ואי-צניעות, ממחשבה בלתי שקולה ואי-יציבות השכל.
אחרי ההסבר הנ"ל, ננסה לרדת לתוך דעתה של אשה זו היוצאת לרחובות, חשופת שת זרוע וברך בצורה שחצנית ובבגדי תועבה של "המיני". ההגיון הפשוט והבריא מחייב שכונתה אחת ויחידה, והיא לצוד גברים בחרמה, וכל אמתלא, ריקה מתוכן ושדופת קדים, ואינה אלא אחיזת עינים, ואין ספק שתתנפץ לרסיסים בפני הבקרת האמתית. וע"ז אפשר להמליץ מ"ש רז"ל עה"פ ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם, אחרי לבבכם, זו מינות ("המיני") ואחרי עיניכם, זו זנות (ברכות י"ב ע"ב). ואם רבותינו הקדושים קבעו בודאות שנשים שמתחתנות עם גברים שפלים, שהן בוגדות (כתובות ע"ה ע"א), מפני שירדו לסוף דעתן שיש להן בזה כונה בלתי טהורה, ק"ו באשה כזו, שבודאי כונתה לא טהורה.
תכלית הדברים, שכל אשה המחשיבה את עצמה כהגונה מבחינה מוסרית, ויש לה כבוד עצמי, עליה לחדול כליל מבגדי תועבה כאלה, וללבוש בגדי צניעות, בהתאם להלכה ומסורת הדורות, לטובתה ולאושרה האישי והמשפחתי, והשלום והשלוה ישכנו במעונה כל הימים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
