ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
- הלכה מחשבה ומוסר
- ברכות
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת רחל
והנה נוסח ברכת הלבנה המקובל בכל תפוצות ישראל הוא כדלהלן.
בא"י אמ"ה אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם, חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם, ששים ושמחים לעשות רצון קוניהם, פועל אמת שפעולתו אמת, וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן, שגם הם עתידים להתחדש כמותה ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו, בא"י מחדש חדשים (ראה סנהדרין שם, מ"ס פרק כ', הרי"ף ז"ל סוף פ"ד דברכות, רבינו הטור ז"ל או"ח ס"י תכ"ו).
והרי באורה בקצרה. "אשר במאמרו ברא שחקים וברוח פיו כל צבאם" כמ"ש בדבר ה' שמים נעשו, וברוח פיו כל צבאם (תהלים ל"ג ו'), שהם המלאכים והגלגלים. "חק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם" כמ"ש חק נתן ולא יעבור (שם קמ"ח ו'), החק והזמן שנתן להם בתחילת בריאתם כן יהיה לעולם לא ישתנה סדרם. "ששים ושמחים לעשות רצון קוניהם", כמ"ש והוא כחתן יוצא מחופתו (שם י"ט ו'), שהוא שמח שממלאים תפקידם בשמחה בצאתם ובבואם לעשות רצון קוניהם, כי הם יודעים בוראם ומבינים למה בראם, וכמ"ש ביוצר של שבת "טובים מאורות שבראם אלהינו, יצרם בדעת בבינה ובהשכל", שיודעים את בוראם, ומבינים למה בראם, ומשכילים בתנועתם לעשות רצון קוניהם. "פועל אמת שפעולתו אמת", הקב"ה הוא פועל אמת, וגם הפעולה עצמה היא אמת שהיא מתקיימת לעד, כמ"ש ויעמידם לעד לעולם (שם קמ"ח ו). "וללבנה אמר שתתחדש עטרת תפארת לעמוסי בטן", שהיא מתחדשת כל שלשים יום כדי שישראל שנקראים עמוסי בטן, כמ"ש העמוסים מני בטן (ישעיה מ"ו ג'), יהיו מונים לחדושה. "שגם הם עתידים להתחדש כמותה", כמ"ש בפרקי דר"א פרק נ"א, רשב"ג אומר עתידים ישראל להתחדש ולהתקדש כמו שהלבנה מתחדשת ומתקדשת, ע"ש. "ולפאר ליוצרם על שם כבוד מלכותו" שהוא ימלוך עלינו בכבוד מלכותו לעולם ועד. "בא"י מחדש חדשים" כל שלשים יום כמ"ש (הרד"א ז"ל בפירוש ברכת הלבנה דף שמ"ה ע"א).
מבואר מזה, שהכוכבים והגלגלים, בעלי דעה והשכל הם. וכ"כ הרמב"ם ז"ל, וז"ל כל הכוכבים והגלגלים כולן בעלי נפש ודעה והשכל הם, והם חיים ועומדים ומכירים את מי שאמר והיה העולם, כל אחד ואחד לפי גדלו ולפי מעלתו משבחים ומפארים ליוצרם כמו המלאכים, וכשם שמכירים הקב"ה כך מכירים את עצמם, ומכירים המלאכים שלמעלה מהם, ודעת הכוככיםוהגלגלים מעוטה מדעת המלאכים וגדולה מדעת בני אדם, עכ"ל (הלכות יסודי התורה פ"ג ה"ט). ור"ל:א. שתנועתם אינה תנועה טבעית כמו האבן שיורדת למטה, או האש שעולה למעלה, שא"כ כשיגיע הגלגל למקום מוצאו תעצר תנועתו. ומזה שהוא ממשיך בתנועתו התמידית, מוכרח שתנועתו היא תנועה תשוקיית. וזה לא שייך אלא במי שיש לו נפש ושכל, שהנפש היא הסיבה לתנועה, והשכל הוא הסיבה לתשוקת הנפש. ובא לשלול שאין לומר שהכוכבים והגלגלים גופות דוממים.ב. שהם חיים ומכירים את בוראם, שכל בעל נפש הוא חי, שאין חיות אלא לבעלי הנפש (ראה המפרש שם).
והן בעון בדור תהפוכות זה, שדרך אנשיו להתפעל ולהרים על נס כל "תגלית" בלי לחקור מה בפי רבותינו הקדושים אשר רוח ה' דבר בם, הודיעו "חכמי המדע" ממזרח (רוסיא) וממערב (אמריקא) שהצליחו להגיע לירח באמצעות ספינות החלל, וגם הביאו משם אבנים לחקור את גיל הירח, ואם היו יצורים חיים על פני הירח, וכבר קבעו "החכמים" ההם שגיל הירח מגיע לעשרות אלפי שנים. ובעקבות "התגלית" הזאת רצו כמה מחכמי הדור לשנות את הנוסח המקובל מדוד דור שהוא "כשם שאנחנו מרקדים כנגדך ואין אנחנו יכולים לגע בך" וכו' (מסכת סופרים שם ה"ב) ובמקומו לתקן ואין אנחנו נוגעים בך, כי לפי דעתם, אם הגיעו לירח הרי נגעו בו, ואיך אומרים ואין אנחנו יכולים לגע בך.
אולם דבר ידוע שכל נוסח הברכות מיוסד מאנשי כנסת הגדולה, שהיו מאה ועשרים חכמים גדולים ונוראים, בקיאים בכל חכמה ובכל מדע, ובתוכם שלשה נביאים. ואין ספק שאם יהיו כל חכמי המזרח והמערב בכף מאזנים ואחד מהם בכף שניה, יכריע הוא את כולם, וכ"ש בהצמדם יחד. והם שתקנו נוסח זה של ברכת הלבנה, ונוסף להם רבותינו הקדושים חכמי הש"ס אשר נהירים להם שבילי דשמיא כשבילי דמתא, שהזכירו נוסח זה של ברכת הלבנה בש"ס, ועיין חגיגה י"ב ע"ב, ואחרון בזמן וראשון במעלה הוא רבינו הקדוש הרמב"ם ז"ל, וכולם פה אחד אומרים שהירח והכוכבים בעלי נפש דעה והשכל הם, א"כ כל אחד יעשה לו חשבון פשוט על פי מי ראוי לסמוך ובמי ראוי להאמין, האם על אנשי כנה"ג וחכמי הש"ס ורבינו הרמב"ם שדבריהם דברי אלהים חיים ומלך עולם יתב"ש, או על "חכמי המדע" שדבריהם בנויים על השערות השכל האנושי המוגבל והעלול לטעות? כי אולי המקום שהגיעו אליו ואמרו שהוא הירח, אינו אלא אבני אלגביש, שעליהם אמרו רז"ל שהם אבנים תלויים ועומדים באויר, ועתיד הקב"ה לזורקם על גוג ומגוג לפני ביאת משיח צדקנו שיגלה בב"א, כמ"ש בתנחומא פרשת וארא ט"ז, ובש"ר סוף פרשת וארא י"ב ח' ע"ש, או דבר הדומה לזה והם חשבו שזה ירח.
סוף דבר, האיש המאמין באמת ובתמים בתוה"ק ובדברי רבותנו הקדושים הנ"ל, לא יאמין בשו"פ ואופן שהגוף החומרי יכול להגיע לירח. ובפרט שזה חותר תחת אשיות האמונה הטהורה של חדוש העולם, וניגוד גמור לדברי רבותנו הנ"ל הנאמרים ברוח הקדש, ובודאי להם שומעים. ואל אמת ינחנו בדרך אמת, ויזכנו לראות יד האמת, עם מי תהיה חותמת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
