ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- פיתוח האישיות ותיקון המידות
- שיעורים נוספים
- ספריה
- אמונה
- מוסר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב המחבר מישאל מכלוף בן אסתר
אולם יש גם סיבה אחרת לאנוכיות, ובדרך כלל היא נמצאת באנשים אלה בעלי מידה זאת, והיא הסכלות. הסכל אשר בעצם הנו בבחינת בהמה בצורת אדם, תמיד לנגד עיניו רק את אהבת עצמו ואת צרכיו הוא, מבלי לקחת בחשבון את טובת השני או הנזק שעלול לגרום לו ע"י מעשיו האנוכיים. בקצרה, האדם האנוכי הנהו דומה לבהמה אשר כל מעיינה רק לעצמה, ואין לזרים אתה.
נוסף לזה, אחד התפקידים המרכזיים הכי נכבדים בחיים, המוטלים על האדם האנושי והתרבותי, הוא הגשת עזרה לזולת בכל הדרכים והאמצעים העומדים לרשותו, ובזה מחלץ אותו ממצוקתו או מקל עליו המעמסה הרובצת על שכמו. מלבד הסיפוק הנפשי והאושר הפנימי שהוא מרגיש בעשותו מעשה טוב, רוכש לו גם ידידים נאמנים, אשר יהיו מוכנים בעת הצורך להשיב לו כגמולו הטוב, ולעבור גם באש ובמים בשבילו.
לא כן האדם האנוכי, אין לו כל הרגשה של סיפוק נפשי בחיים, כי אין דרכו לעשות מעשה טוב לזולת, וכל דאגתו רק לספק תאוותו ולעדן גופו, וההנאה הרגעית שהוא בא על סיפוקו במילוי תשוקתו אינה אלא זמנית ובת חלוף. ובסופו של דבר, ימצא עצמו עומד בחלל ריק ובודד במערכה, ללא סיפוק נפשי אמיתי, וללא ידידים שיבקשו את קרבתו ואת טובתו, כי בלי ספק כולם ישמחו לאידו ולראותו בקלקלתו. וכל זה בא לו מפאת גאותו או סכלותו או שניהם יחד.
הדרך היחידה והפשוטה להינצל ממדה בהמית זו, לשקול תמיד מעשיו בפלס התבונה, ולקחת בחשבון את כבודו האנושי וצרכיו האישיים וההכרחיים של הזולת, כי בלי זה אין זכות קיום והצלחה בחיים, לא לכלל ולא לפרט. ואם אמנם הדברים האלה הנם בבחינת מושכל ראשון, ופינת יסוד לקיום היחיד והצבור, עכ"ז כלולים במובן האמיתי והעמוק של הצו האלוקי העליון "ואהבת לרעך כמוך" אני ה'.
והנה התוצאה השלילית הנובעת ממדה גרועה זו באי-קיום התורה והמצוות, גלויה ובולטת לעין. כי קיום המצוות, דורש מהאדם מאמץ עמל ויגיעה והוצאות כספיות. וכן הימנעות מעבירות וקפידה על האזהרות, דורשים ריסון עצמי והתאפקות וכיבוש יצרים. וכל זה כמובן הפך טבעו של האיש האנוכי. והמתעמק היטב ייווכח, שמדה זו פוגעת גם באמונת הבורא יתברך. כי איש כזה, אמונתו רופפת בלי ספק, ועומדת על בלימה, וכל רוח מצויה עוקרתה והופכתה על פניה, יען אין לו בעולמו אלא גופו בלבד וסיפוק תאוותיו הרגעיות.
סוף דבר, מדה זו, רעה היא, בין בדברים שבין אדם לחברו, ובין בדברים שבין אדם למקום, ועל כן שומר נפשו ירחק ממנה.
-------------------
מתוך הספר "מוסר מלכים" בהוצאת משפחת הרב המחבר. להזמנות: 5244664 050. המעוניינים לתרום ספרים או כסף לספרייה תורנית ולהנציח את יקיריהם מוזמנים לפנות לטלפון הנ"ל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
