ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- ארץ אגדה
- התבואה המשגעת
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- אגדה והלכה בשמיטה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
במאמר הקודם "ר'' נחמן מברסלב וספיחי מוצאי השביעית" התבאר שסוגיות הלכתיות פלאיות ואגדות תמוהות מיוסדות על שיטה מיוחדת של רשב"י; שקימת מחלוקת בקרב חכמי ישראל האם להסכים עמה. במאמר הנוכחי נמשיך לדון בשיטת רשב"י, ובהמשך סדרת מאמרי "ארץ אגדה" נדון בשיטת החולקים עליו. לפי שיטת רשב"י, נגזר על האדם וצאצאיו שלאחר שהם יאכלו מן התבואה, הם ישתגעו ויאמינו שאם הם לא יזרעו מעט מן התבואה ויקצרו אותה לא יהיה להם מה לאכול בשנה הבאה. והתבאר שר'' נחמן מברסלב מרמז במשל "התבואה המשגעת" (מובא בהערת השוליים 1 ) שאדם הראשון והבל "סימנו לעצמם על המצח" שהם לכודים בשיגעון הזה.
ר'' נתן, תלמידו של ר'' נחמן מברסלב, נתבקש על ידו לכתוב את הספר "ליקוטי הלכות" כדי לקשור בין עולם ההלכה לבין עולם המחשבה והאגדה; אך ההשקפה שיש קשר בין העולמות הללו היא השקפה עתיקה. לפי ההשקפה הרגילה התוספתא נחשבת למקור הלכתי, אולם במאמר הקודם "השיגעון הכללי ושיגעון הירקות" התבאר כיצד הרמב"ם משתמש במפתח של "שגעון התבואה" כדי לגלות את צד "ליקוטי ההלכות" שמסתתר בתוספתא. במאמר הנוכחי נשתדל לברר כיצד ה" מפתח " הזה משמש את הרמב"ם " כדי לגלות את צד "ליקוטי ההלכות" שמסתתר גם ב"ספרי".
הקשר שבין הביכורים לבין חנוכה
המשנה במסכת ביכורים (א, ו) מבארת את מועדי הבאת הביכורים ואת דיניהם השונים:
"מעצרת (חג שבועות) ועד החג (סוכות) - מביא (את הביכורים למקדש) וקורא (שם במקדש את האמור בתורה מ''הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה'' אֱלֹהֶיךָ'' וגו'' 2 ); מן החג ועד חנוכה- מביא ואינו קורא..."
המשנה מבארת שדיני הבאת הביכורים שבתורה נאמרו לכתחילה לתקופה שבין העצרת לבין חג הסוכות. ולכן מי שמביא את הביכורים בתקופה הזו למקדש - קורא שם את הדברים שהתורה צוותה עליו לומר בעת הבאת הביכורים. אולם מי שמביא אותם אחר כך, בתקופה שמן החג ועד חנוכה, - מביא ואינו קורא. ומבואר במשנה - שלאחר החנוכה - אין מביאים ביכורים.
הספרי (דברים פיסקא רצז) מביא את המקור לדיני המשנה:
"יכול אתה מביא כל זמן שאתה קורא? תלמוד לומר ''אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ'' 3 - כל זמן שהם מצויים על פני ארצך (והביכורים אינם מצויים על פני הארץ אחרי החנוכה – ולכן אין מביאים אותם). יכול שאתה קורא כל זמן שאתה מביא? תלמוד לומר – ''וְאָמַרְתָּ... וְשָׂמַחְתָּ'' 4 - אין קריאה אלא בשעת שמחה. כשתמצא אומר: מעצרת ועד החג - מביא וקורא (מפני שזה זמן של שמחה וגם הביכורים מצויים); מהחג ועד חנוכה - מביא ואינו קורא (מפני שהביכורים עדיין מצויים אך אין זה זמן של שמחה).
התקופה שמן העצרת (חג הקציר) ועד החג (חג האסיף) היא תקופה של שמחה, וכן מבואר בספר ישעיה (ט, ב): "...כְּשִׂמְחַת בַּקָּצִיר כַּאֲשֶׁר יָגִילוּ בְּחַלְּקָם שָׁלָל". האדם שמח בעת שהוא קוצר את תבואתו בשדה, והוא שמח בעת שהוא אוסף ומחלק את שלל תבואתו. והספרי מסביר שאפשר לקרוא את פרשיית הבאת הביכורים רק בתקופה השמחה הזו.
והספרי מוסיף להסביר, שאין מביאים ביכורים מחנוכה ואילך מפני שהם אינם מצויים עוד. ורש"י (פסחים דף לו, ב) כתב בהסבר דברי הספרי - שלאחר החנוכה הביכורים כלו לחיה מן השדה.
אך כאשר הרמב"ם (הלכות ביכורים ב, ו) מביא את דין המשנה הוא נראה כמתעלם מהסבר הספרי:
"אין מביאין ביכורים קודם לעצרת שנאמר - וחג הקציר בכורי מעשיך, ואם הביא אין מקבלין ממנו אלא יניחם שם עד שתבוא עצרת ויקרא עליהן. וכן אין מביאין ביכורים אחר חנוכה - שהביכורים שבכרו אחר חנוכה הן חשובין משנה הבאה , ויניחם עד אחר עצרת."
הרמב"ם מסביר שאין מביאין ביכורים אחר חנוכה מפני "שהביכורים שבכרו אחר חנוכה הן חשובין משנה הבאה". אולם מקורו של הרמב"ם אינו ידוע; ובנוסף לכך קשה עליו קושיית הראב"ד. הראב"ד הקשה על הרמב"ם, שט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות, והוא זמן רב אחר החנוכה, ומדוע הרמב"ם קובע שהשנה הקודמת ממשיכה רק עד החנוכה?
פתרון הקשיים
הרמב"ם לא התעלם מן הספרי, אלא שדברי הספרי הם תמוהים וצריכים פתרון.
הביכורים באים משבעת המינים שארץ ישראל נתברכה בהם. ובמסכת פסחים (דף נג, א) מבואר שהענבים מצויים על פני הארץ עד הפסח של השנה הבאה, וכן הזיתים עד העצרת של השנה הבאה, והתמרים עד הפורים של השנה הבאה; ורק התאנים מצויים רק עד החנוכה 5
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
