^ 1."וצולה לו דג" נוסף בתיאור המעשה בקהלת רבה (פרשה ז, יא; פרשה ט, י)
^ 2."אין מזכירין מעשה ניסים" (ירושלמי שקלים פ"ו, ה"ג)
^ 3.הצטוטים מאברהם יערי מסעות ארץ ישראל:
מסעות ר' בנימין מטודלה בשנת ד' תתק"ל (עמוד 44): "צפורי, ושם קברו של רבנו הקדוש".
מסעות ר' פתחיה מרגנשבורג (ר' פתחיה היה אחיו של ר' יצחק הלבן מפראג מבעלי התוספות, ותלמידו של רבנו תם) בשנת ד' תתק"מ (עמוד51): "ובצפורי רבנו הקדוש קבור שם, וריח טוב יוצא מקברו, וכשרחוקים מיל מקברו מריחים הריח הטוב היוצא מקברו."
מסעות תלמיד הרמב"ן (בשנת ה' ס' בערך) (עמוד 84): "מעכו לצפורי כשבע פרסאות שם קבורת רבנו הקדוש."
וכן מובא בספר גם בתיאורי המטיילים בדורות שאחריהם.
^ 4."... אצל ר' יוחנן בן נורי לבית שערים " (תוספתא סוכה ב, ב)
^ 5."יבשה - נעשה גריד כהלכתה" (רש"י בראשית ח, יד)
^ 6.בתוספתא (כלאים ג, טו) נאמר "זה הכלל כל המוציא עליו מעיקרו הרי זה ירק וכל שאין מוציא עליו מעיקרו הרי זה אילן"; וכוונת התוספתא להגדיר בשם ירק את כל הצמחים שאינם נחשבים לאילנות".
^ 7.כמבואר ברמב"ם בהלכות כלאים (א, ט); וכפי שמתבאר בהמשך דבריו בהלכות כלאים (ה, א-ב), שהוא פותח ב"שני מיני ירקות " ועובר לדבר על "שני מיני ירק ".
^ 8.הגדרת ה"ירק" כשלב הראשוני בגידול של כל מיני הצמחים – מופיעה במשניות בהלכות כלאי הכרם. במשנה במסכת כלאים (ה, ה) נאמר: " הנוטע ירק בכרם". אולם כאשר הרמב"ם מביא דין זה הוא כותב (הלכות כלאים ו, א): " הזורע ירק או תבואה בכרם". הרמב"ם מבאר עבורנו את פשטות לשון המשנה, והוא מגלה שה"ירק" שהוזכר במשנה הזו כולל בתוכו גם את התבואה; מפני שה"ירק" הוא גם שם כולל לכל הגידולים בשלב הראשוני שלהם. וכפי שהרמב"ם מקדים בתחילת הלכות כלאיים (א, ח): "... כשיזרעו כל מיני זרעונים אלו ויצמחו נקרא הצמח כולו כל זמן שלא ניכר הזרע דשא - ונקרא ירק ".
^ 9.כמבואר במשנה (מעשרות, ד, ה) "כֻּסְבָּר שֶׁזְּרָעָהּ לְזֶרַע - יְרָקָהּ פָּטוּר. זְרָעָהּ לְיָרָק - מִתְעַשֶּׂרֶת זֶרַע וְיָרָק." וביאר שם הרמב"ם בפירוש המשנה, שה"ירק" הוא העלים של הצמח.
^ 10.כמבואר ברמב"ם בהלכות כלאים (א, ח): "... והשלישי מהן הוא הנקרא זרעוני גינה, והן שאר זרעונין שאינן ראויין למאכל אדם, והפרי של אותו הזרע מאכל אדם , כגון זרע הבצלים והשומין וזרע החציר והקצח וזרע לפת וכיוצא בהן...".
^ 11.שיטתו המיוחדת של רבי יוחנן בן נורי ב"היתר הירק" נפסקה ברמב"ם. וכפי שיתבאר במאמר הבא.
^ 12.במאמר"רבי יהודה הנשיא והירק בערי הספר". התבאר ששורש מחלקתם היה האם ההקלה באיסורים תעזור ליישוב ארץ ישראל או להיפך.