ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- אורות ארץ ישראל
- ספריה
- שיעורים בספר אורות
- אורות ארץ ישראל
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ר' חיים שלמה בן ר' יעקב איל
אִי־אֶפְשָׁר לָאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיֶה מָסוּר וְנֶאֱמָן לְמַחֲשְׁבוֹתָיו, הֶגְיוֹנוֹתָיו, רַעְיוֹנוֹתָיו וְדִמְיוֹנוֹתָיו, בְּחוּץ־לָאָרֶץ, כִּתְכוּנַת הַנֶּאֱמָנוּת הַזֹּאת בְּאֶרֶץ־ יִשְׂרָאֵל. הוֹפָעוֹת הַקֹּדֶשׁ, בְּאֵיזוֹ מַדְרֵגָה שֶׁהֵן, נְקִיּוֹת הֵן בְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לְפִי הָעֵרֶךְ, וּבְחוּץ־לָאָרֶץ מְעֹרָבוֹת הֵן בְּסִיגִים וּקְלִפּוֹת מְרֻבִּים. אָמְנָם לְפִי גֹּדֶל הַתְּשׁוּקָה וְהַקִּשּׁוּר שֶׁל הָאָדָם לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, הֲרֵי רַעְיוֹנוֹתָיו מִזְדַּכְּכִים מִיסוֹד אֲוִירָא דְּאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל הַחוֹפֵף עַל כָּל מִי שֶׁמְּצַפֶּה לִרְאוֹתָהּ. "שִׂמְחוּ אֶת יְרוּשָׁלִַם וְגִילוּ בָהּ כָּל אֹהֲבֶיהָ".
טומאת ארץ העמים
הפרק הזה ממשיך את קודמו, שם אמר הרב שרק בארץ ישראל עם ישראל יכול להוציא את כוחותיו מן הכח אל הפועל. כפי שנזכר בסיפור על המגיד של הבית-יוסף 1 , יש הבדל בין רוח הקודש שבארץ ישראל לבין רוח הקודש שבחוץ לארץ. טומאת ארץ העמים גורמת לכך שיש סיגים וקליפות גם בהופעות הקודש.
אורות ארץ ישראל (9)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
3 - יצירה ישראלית אמיתית
4 - טומאת ארץ העמים
5 - ההשפעה של אויר ארץ ישראל
טען עוד
חכמים גזרו טומאה על ארץ העמים - על גושה ועל אוירה 4 . אבל יש לדעת שכשחכמים גוזרים, אין זו גזירה מפני איסור אחר אלא יש גם בה עצמה מציאות של איסור. למשל, ישנו איסור מן התורה לאכול בשר עם חלב. האיסור הוא רק על בשר בהמה ויש תנאים הסוברים שגם על בשר חיה, אך לא על בשר עופות ודגים. מכל מקום, חכמים גזרו שלא לאכול גם עוף עם חלב. עופות אינם ממש בשר, אבל יש בהם משהו בשרי. כך גם מצינו שנחלקו, האם מן התורה טעם כעיקר או לא. למשל, אם הכניסו חתיכת בשר למרק ולאחר שנתנה טעם במרק הוציאו אותה, יש כאן טעם אך לא ממשות. יש לכך נפקא מינה גם לגבי איסורים, כגון שהחתיכה הייתה טריפה, נחלקו האם היא אוסרת את המרק מן התורה או רק מדרבנן, אך גם לדעה הסוברת שהאיסור מדרבנן, הרי יש כאן טעם אף שאינו ממשי. כלומר, חכמים מדריכים אותנו להתרחק גם מטעם של איסור - לא רק בגלל החשש שנבוא לידי איסור ממש, אלא משום שזה בעצמו שייך לאיסור. גם מה שמביא לאיסור אינו טוב. על כן, אומר הרב בספר מוסר אביך 5 , בגזרות חכמים יש גם איסור עצמי בחפץ ולא רק על האדם העובר עליהן.
כך גם טומאת ארץ העמים שנגזרה בחוץ לארץ. אין שם ממש טומאה כמו טומאת מת, אבל יש שם משהו מטומאה, חצי שיעור של טומאה. גם מזה צריך להתרחק וגם זה מטמטם את הלב והמוח. המשמעות ההלכתית המעשית היא לכהן שאסור לו להיטמא, אך כל מי שאינו רוצה להיטמא טומאה רוחנית צריך לדעת שישנה טומאת ארץ העמים. לעומת זאת ארץ ישראל היא זכה ונקיה מטומאה.
^ 1.עמוד 3.
^ 2.כתובות עה, א.
^ 3.הד הרים, אגרת לב.
^ 4.שבת טו, א-ב.
^ 5.פרק א, סעיף ה. "ענין סיגות התורה אינו מצד עצם ההבאה לעבירה, רק שכמו שהעבירה רעה בענינה, כמו כן כל הענינים שמקושרים בה, בקשר עילה ועלול, רעים בענינם, וכדאי לפרוש מהם מאד". ועיין עוד שם פרק ג, סעיף ד.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
