ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- נושאים שונים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רחל רשלין בת אלגרה
מצות לא תעשה שלא להתחתן עם עכו"ם, שנאמר: "ולא תתחתן בם" (דברים ז').
סיפורה של מצוה
ארבעים ושניים אנשים היו בקבוצתו של הרבי מצאנז-קלויזנבורג, עליהם הוטלה משימה - לפנות חלק מגיטו וארשא החרב. העבודה נמשכה כארבע עשרה שעות ביממה, עבודת פרך תחת מגלבי הצוררים. המזון המועט והתנאים הנוראים הפילו חללים בזה אחר זה. את הלילות בילו בחדר קטן, צפוף ומחניק, כשמידי בוקר אלו שנשארו בחיים יצאו לעבודה.
לילה אחד, לאחר כשבועיים של ייסורי תופת, מתוך הקבוצה כולה ששכבה בחדר, רק הרבי ועוד אדם נותרו בחיים. הרבי, תשוש, מנסה בכל כוחו להחזיק מעמד, פנה אל השוכב לצידו ושאלו האם הינו יהודי. האיש ענה לו בחיוב, "וכי אם לא הייתי יהודי הייתי כאן"?! לשאלת הרבי מהיכן הוא ובמה עסק לפני המלחמה, ענה האיש כי הינו מהונגריה, ולפני המלחמה היה נשיא הבנק ההונגרי. לשאלת הרבי עד כמה תפקיד זה הינו בכיר, ענה האיש, כי התפקיד כל כך בכיר עד כדי כך שתמונתו של נשיא הבנק הייתה מוטבעת על גבי שטרות הכסף של המדינה, ואף הביע פליאה על כך שהרבי לא שמע את שמו קודם לכן. הרבי התפלא, וכי נתנו ליהודי תפקיד כל כך בכיר? ענה לו האיש כי אינו יהודי. ולפני שהרבי הספיק לשאול לפשר הסתירה בדבריו, ביאר כי אומנם נולד יהודי, אך בצעירותו התנצר, והתקדם במשרותיו עד שהגיע למעמדו הבכיר כל כך. "האם הועלת ועזרת לממשלה ההונגרית"? שאל הרבי, ובתשובה ענה האיש, כי ניתן לומר שלא רק שעזר לכלכלה ההונגרית אלא אף שממש הצילה, שכן לפני כניסתו לתפקיד הכלכלה הייתה על סף קריסה והוא הצליח לבלום את המצב המדרדר. "וכי אם כך לא היה ראוי שישאוך על כפיים במקום שתיזרק הנה"? האיש משך בכתפיו כשיגון עמוק נשקף מעיניו. "אל תתגרה בי, ואל תזרה מלח על פצעיי שותתי הדם, אכן לא היה ראוי כי יעשו לי כדבר הזה". הרבי המשיך: "מילא אני לא נתתי לאף הונגרי אפילו כוס מים, מובן מדוע לא פעלו לעזרתי ולא היה איש מהם שהצילני, אולם אתה שכל כך הועלת לכל האומה ההונגרית, לא היה מתאים כי הממשלה ההונגרית לא תרשה יחס כזה כלפיך"? האיש שתק.
למחרת בלילה שכבו שוב שניהם זה לצידו של זה. הרבי שאל את האיש: "ואשתך, האם היא יהודיה"? האיש הניע את ראשו בשלילה. "האם היא הצטרפה אליך למחנה הריכוז"? שאלו הרבי. האיש התרגז על השאלה: "וכי איך יעלה על הדעת כי אישה נוצרייה תכניס את עצמה לגיא המוות?" ענה לו הרבי: "אני לתומי חשבתי כי אישה טובה ומסורה הולכת עם בעלה לכל מקום". לשאלת הרבי האם חיו בטוב, ענה האיש - כי האהבה ביניהם הייתה עצומה וכי דאג לפנקה בכל דרך אפשרית. "ובכל זאת לא באה עימך הנה... האם יש לך ילדים ממנה"? שאל הרבי. האיש סיפר כי יש לו שלשה בנים, האחד עורך דין מצליח, השני רופא דגול והשלישי איש עסקים מיליונר. הרבי שאלו האם מי מהם ליווהו למחנה, או שמא דואגים הם מרחוק לרווחתו. האיש, שעצב רב נשזר בקולו, ענה: "הם בביתם ממשיכים את חייהם, אף אחד מהם לא בא ללוותני, וזאת למרות ההשקעה האינסופית שהשקעתי בחינוכם המעולה ובחייהם הנוחים והיוקרתיים". "אינני מבין" המשיך הרבי, "הרי אפילו לאחר מותו של אדם ילדיו מלווים אותו לקבורה, ואילו הם את אביהם החי לא ליוו ואינם דואגים לשלומו"? לאחר דיון ארוך לתוך הלילה בענייני השקפות, דעות, עניינם של ישראל ועוד, האיש המיוסר ביקש מהרבי להפסיק את דיונם הכאוב בנושא זה.
בלילה השלישי, בחשיכה נוראה, כשסביבם עשרות גופות, התחיל האיש לבכות: "חשבתי על מה שאמרת, אכן טעיתי בדרך החיים, טעיתי בכך שהתנצרתי, טעיתי בכך שנשאתי אישה נוצרייה וגידלתי ילדים שאינם יהודים". וכך המשיך ביבבות של חרטה. למחרת, סיפר הרבי, לא היה האיש בין החיים, "לפחות זכה להרהור תשובה רגע אחד לפני מותו..."
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
67 - "איש כי ידור נדר... לא יחל דברו"
68 - "ולא תתחתן בם"
69 - "ולא תביא תועבה אל ביתך"
טען עוד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.

יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.

אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.

נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.

עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.

עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.

נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.

רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.

בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא

אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.

נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי

מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.









