ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יוסף בן גרסיה
מצות עשה לישב בסוכה בשבעת ימי החג, שנאמר: "בסכת תשבו שבעת ימים".
מצות עשה ליטול בחג הסוכות ארבעת המינים, שנאמר: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפות תמרים, וענף עץ עבת וערבי נחל".
מצות עשה ליטול בחג הסוכות ארבעת המינים, שנאמר: "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר, כפות תמרים, וענף עץ עבת וערבי נחל".
דרך ארוכה ומייגעת עבר ר' לייב מאירופה לאמריקה. באותם ימים הנסיעה לאמריקה באוניה, נמשכה שבועות ארוכים בטלטולים איומים. אולם זמן למנוחה לא היה לר' לייב, מיד עם הגיעו ידע כי חייב הוא למצוא בהקדם מקום עבודה, על מנת שיוכל לפרנס את תשעת ילדיו. לשמחתו לא היה גבול, עת מצא באחד המפעלים הגדולים מקום עבודה, במקצועו כרואה חשבון. חמשה ימים עבד ר' לייב במפעל, וכשהגיע יום שישי פנה למנהל המפעל ואמר לו כי מחר לא יגיע לעבודה, היות ובשבת אסור ליהודים לעבוד. כששמע המנהל את בקשתו של ר' לייב, לא התלבט לרגע, ואמר לר' לייב כי הוא מפוטר על אתר, שכן לא חסרו באותם ימים פועלים שהיגרו לארה"ב והיו מוכנים להתחיל בעבודה באופן מיידי. ר' לייב קיבל את הדין בשמחה, אך קודם שיצא ביקש מבעל המפעל מכתב פיטורין מסודר, בו מפורטת גם הסיבה בגינה הוא מפוטר מהמפעל - אי הסכמתו לעבוד בשבת.
ר' לייב שהיה אדם מוכשר, מצא תוך ימים ספורים מקום עבודה אחר, אולם גם שם מצא את עצמו מפוטר ביום שישי הראשון, כשגם שם ביקש מכתב פיטורין מפורט הכולל את סיבת פיטוריו. וכך חזר ונשנה העניין שוב ושוב. כל שבוע היה עובר ר' לייב עבודה, כשבכל מקום לא היו מוכנים להעסיקו ללא עבודה בשבת. ר' לייב מצידו, לא נכנע ולא הסכים אפילו לשמוע על איזושהי עבודה בשבת. בכל מקום שפוטר לא ויתר ר' לייב על מכתב פיטורין מסודר. כששאלו אותו ילדיו לשם מה הוא צריך את המכתבים הללו, משך בכתפיו בלא לענות דבר.
חג הסוכות התקרב. לא קל היה למצוא מקום לבנות בו את הסוכה, שכן השלטונות לא אישרו בשום אופן בנייה ללא אישורים, ואפילו לא בנייה ארעית לזמן קצר. ר' לייב עמל תקופה ארוכה למצוא חצר סגורה שאינה מקורה, על מנת שיוכל לבנות בה את סוכתו באין מפריע, וכשמצא חצר מתאימה שילם על שכירת המקום לשבוע סכום מכובד. גם קרשים וחומרי גלם לבנות את הסוכה לא היה קל להשיג, אולם גם בזה ר' לייב לא חסך מאמץ וממון עד שמצא חומרים מתאימים.
כשר' לייב סיים לבנות את סוכתו, החלו הילדים בקישוט הסוכה במרץ. באמצע מלאכת הקישוט, הופיע ר' לייב כשבידו שקית, שלדבריו מכילה קישוט שהכין לסוכה. הילדים התבוננו באביהם בהפתעה, שכן מעולם לא עסק במלאכות יד וכדומה. ר' לייב פתח את השקית והוציא ממנה את כל אותם מכתבי פיטורין, ובחיוך רחב אמר: "הקישוט היפה ביותר אותו אפשר לתלות בסוכה הוא המסירות שלנו לקיום המצוות", ותלה את המכתבים בחיוך רחב בדופן הסוכה.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
109 - לב נשבר ומחזור קרוע
110 - קישוט מיוחד לסוכה
111 - לדחוף רכבת בעליה
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
