ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- כי תשא
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
רוני בת טובה
בתחילה, שמחתי על הזכות הגדולה להידבק במידותיו של הקב"ה, המברך את עמו ישראל. אולם, משהתארכו המכירות, נחמץ ליבי בקרבי. מחשבה מצערת ניקרה בראשי – 'כל ישראל שופכים בשעה קדושה זו את שיחם הטהור לפני ה', ואתה מתעסק בכסף'. הכל נראה רדוד ונמוך.
אולם, לפתע צפה ועלתה לה מחשבה אחרת, השופכת על הסיטואציה אור אחר – הרי נמצאים כאן יהודים רבים, שבאים רק פעם בשנה לבית הכנסת. בביקור קדוש ומיוחד זה, וודאי שואפים הם להידבק בבורא. ובכל זאת, הדבר הראשון שברצונם לעשות הוא – לתרום כסף. מדוע הם נדבקים בה' דווקא דרך מצוות הצדקה?
דומה, שהטעם לכך הוא ש... בכל השנה הם עוסקים בכסף. זהו התחום החזק שלהם. כעת, בבואם לבית הכנסת הם משתוקקים לתת לה' את הטוב ביותר, ולפיכך הם נותנים לו מהתחום בו הם חזקים... כסף.
בצדקה כזו, יש מימד הדומה לקרבן בבית המקדש. המתפלל, נדבק בה' דרך הרבדים הרוחניים הגבוהים שלו, המחשבה והדיבור. מעלתו של מקריב הקרבן גדולה ממעלת המתפלל, בכך שהוא מקריב לפני ה' גם את בעלי החיים והצמחים, כלומר – את החלקים החומריים של העולם. כמה גדולה היא מעלת הצדקה של יהודים קדושים אלו.
תובנה זו קשורה בקשר הדוק הן לפרשתנו והן לתקופת השנה. "כי תשא את ראש בני ישראל, ונתנו איש כופר נפשו... ולא יהיה בהם נגף בפקוד אותם". מפסוק זה אנו לומדים את האיסור לספור את בני ישראל. ספירתם של ישראל מביאה, חלילה, לנגף כפי שאירע בימי דוד. התיקון השלם לכך הוא במצוות הצדקה, שיתנו מחציות שקלים ואותם יספרו. (אפשר לספור גם חפצים אחרים, ואכן שאול ספר את ישראל על פי טלאים, אך הפיתרון המוצע בתורה הוא בצדקה).
הספירה גורמת למגיפה, מפני שמי שסופר אנשים מתעלם מהמהות הרוחנית שלהם. נשמתו של כל אדם היא ייחודית, ולא שייך לסופרה עם נשמות נוספות. נמצא שהסופר אנשים מתייחס רק לגופם ומתעלם מנשמתם. לפיכך, הספירה גורמת למגיפה, שבה נשמתו של האדם נפרדת ממנו, חלילה, ורק גופו נשאר בעולמינו. התיקון לכך במצוות הצדקה, שבה כאמור אנו לוקחים את החפץ החומרי (המקביל לגוף) ומעניקים לו את המימד הרוחני (המקביל לנשמה), וכך שבים הגוף והנשמה ומתאחדים.
בתקופה זו בשנה, נוטלת מצוות הצדקה חלק מרכזי בעבודת ה'. בפורים ובחודש אדר אנו נותנים – מחצית השקל ומתנות לאביונים. ומיד בצאת הפורים, שלושים יום קודם הפסח דורשים בהלכות הפסח, המתחילות בחיוב לתת 'קמחא דפיסחא'.
ונסיים בחידודו של רבי נפתלי מרופשיץ, שהיה מעורר בדרשותיו על גודל מעלת הצדקה. פעם, כשבא לביתו לאחר דרשת שבת הגדול, שאלוהו אנשי ביתו – 'נו, הצלחת'? ענה להם רבי נפתלי – 'הצלחתי חצי. העניים מוכנים לקבל. אך האם עשירים מוכנים לתת? זאת איני יודע'.
ויהי רצון, שנזכה עוד השנה לקיים את מצוות מחצית השקל האמיתית (ולא רק 'זכר'), ונזכה להקדיש מכספנו לבית המקדש, ולהקריב קרבנות ציבור מכסף קדוש זה במהרה בימינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
