ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חנוכה
ביאורים- נס, או רגיל?
עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִּלְחָמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בִּזְּמַן הַזֶּה.
השגחת ה' שומרת עלינו לאורך כל הדורות; מנסי יציאת מצרים, הכניסה לארץ ישראל, דרך ההשגחה בגלות, שבה נשמר עם ישראל שלא יכלה גם במצבים הקשים ביותר, ועד לנסי שיבת ציון בדורנו.
ההשגחה הזאת מלווה גם בנסים רבים. הנס הוא סוג של התערבות אלוקית ישירה, ה' כאילו "לוקח את העניינים לידיים שלו" ומציל את המצב באופן גלוי. אבל לא בכל זמן ישנם נסים גלויים. האם זה אומר שה' איננו משגיח? ודאי שלא. השגחת ה' מלווה אותנו תמיד. גם באופן גלוי וגם בהסתר.
נס חנוכה משלב בתוכו נס גלוי ונס נסתר : נס פך השמן הוא נס גלוי – השמן שהיה אמור להספיק ליום אחד הספיק בסוף לשמונה ימים. נס המלחמה הוא נס נסתר – החיילים ניהלו קרבות מתוכננים עם הרבה תחכום ותעוזה, ממש כמו בימינו. הנס הגלוי בא לעורר אותנו לשים לב לכל הנסים ה'קטנים' והנסתרים שבהם ה' מלווה אותנו יום-יום. בימים ההם, וגם בזמן הזה.
הלכה- מצוות הדלקת נרות חנוכה
תיקנו חכמים להדליק נרות בשמונת ימי החנוכה. בימים אלה חגגו ישראל והודו לה' שעזר להם לנצח את היוונים, לשחרר את ירושלים ולטהר את בית המקדש, ובאותם ימים דלק השמן שבמנורת המקדש בדרך נס.
על אף שמצוות הדלקת נרות בחנוכה היא מצווה מדברי חכמים, מברכים עליה: "ברוך אתה ה' [...] אשר קדשנו במצוותיו, וציוונו להדליק נר של חנוכה". ולכאורה יש לשאול, הרי לא נצטווינו עליה בתורה שבכתב, ואם כן היאך אנו אומרים 'וציוונו'?
אלא שהתורה נתנה סמכות לחכמים לתקן מצוות, שנאמר: "על פי התורה אשר יורוך... לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל". ועוד נאמר: "שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך". וכדי לזכור ולפרסם את הנס שעשה ה' לנו, תיקנו חכמים להדליק נרות בשמונת ימי החנוכה.
נשים חייבות בהדלקת נרות חנוכה כמו הגברים . ואף שזו מצוות עשה שהזמן גרמה, ובדרך כלל נשים פטורות ממצוות אלו, מכל מקום כיוון שגם הנשים היו שותפות בנס, אף הן חייבות במצווה. (מתוך 'פניני הלכה' זמנים יב, א)
דברים שבלב- גבורה אמתית
"מה יש, רבקי, פעם אחת תעתיקי במבחן. רק פעם אחת. הרי שתינו יודעות שכל המבחן הזה הוא ממש לא פייר. פתאום היא החליטה לעשות מבחן, מהיום למחר".
"אבל אני פשוט לא מסוגלת. הדבר שהכי קשה לי זה לשקר. הלב שלי לא נותן לי".
"תאמיני לי, אני מכירה את זה מקרוב. גם אני הייתי ככה". "אז מה קרה?" "את יודעת, אחרי שהעתקתי בפעם הראשונה היו לי ממש ייסורי מצפון. אחר כך זה עבר. היום זה כבר ממש לא מזיז לי".
"אז זהו, שאני לא רוצה להגיע לשחיקה הזאת ביחס לאמת. אני מעדיפה להיכשל במבחן הטיפשי הזה ולא להיכשל בעקרונות שלי. ללכת עם האמת עד הסוף מבחינתי זה הרבה יותר משמעותי מכל המבחנים בעולם. בשבילי זה המבחן האמתי..."
***
כמה פעמים עמדנו מול מצב כזה; מצב כמעט בלתי אפשרי – להגיד את האמת ולהפסיד או לשקר ולהרוויח. איך אפשר לעמוד בכלל בלחץ הענקי הזה ולא להתקפל? איך אפשר להיות אמתיים ולשמור בגבורה על העקרונות שלנו?
גם בדורם של החשמונאים עמדו היהודים מול לחץ כזה. להיות יהודי בזמן השלטון היווני-הלניסטי לא היה אטרקציה כל כך גדולה. אבל אם היית מחליט להתייוון? או אז היית זוכה לכבוד של מלכים. אז היית הופך להיות 'חלק מהחבר'ה'. זה היה הרבה יותר 'שווה' להתייוון. הרי בינינו, מי צריך את כל הכאב ראש הזה של היהודים, עם כל האיסורים וההגבלות? עדיף הרבה יותר להצטרף למחנה הנאור והריאלי. זה שחי את החיים בכיף ובהנאה, בלי ייסורי מצפון.
להיות חשמונאי, לעומת זאת, היה מעשה חתרני; לא להתפשר. ללכת עם האמת עד הסוף. ובעיקר – גם אם לא נראה כל כך שירוויחו מזה משהו. הרווח שביקשו החשמונאים לא היה איזה רווח חומרי – מעמד מכובד, כסף או הנאות. החשמונאים האמינו ביהדותם והם רצו להיות נאמנים רק לדבר אחד – לרצון ה' . גם אם זה יהיה קשה ולא נוח.
את הגבורה הזאת שאבו החשמונאים – וגם אנחנו בעקבותיהם, מהדבקות בתורה , שהיא הגילוי של רצון ה'. הדבקות בתורה נותנת לנו את הכוח להיות נחושים בשמירה על הערכים שלנו, ולדבוק בהם גם כשמסביב אנחנו לא ממש זוכים להערכה.
שאלה: באיזה תחום הייתם מוכנים להפסיד משהו כדי להשיג ערך שאתם מאמינים בו?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
