ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
שמעון בן מזל
בננו כבן 5, שני מתוך ארבעה ילדים. לפעמים תוך כדי משחק עם אחים, חברים, הוא עובר גבולות, מכה, צועק וקצת משתולל. מהדרכות קודמות שקיבלנו, הבנו שאנו כהורים, לא צריכים להתערב יותר מידי, אלא צריך להניח להם להסתדר בכוחות עצמם. הבעיה היא, שהמצב הולך ומחריף. כבר זמן ארוך שאנו לא מתערבים, ומה שקורה זה שהוא משתלט על סביבתו, יש ילדים הפוחדים ממנו ולא רוצים לשחק איתו. ילד אחר נכנע לכל דרישותיו, כמעט "שפוט" שלו. האם להמשיך בדרך זו?
תשובה:
תורת ה' תמימה, משיבת נפש. כאשר היא תמימה, היא משיבת נפש. כאשר היא חלקית, אינה משיבת נפש. גם ההדרכה שלא להתערב היא נכונה, אך אינה שלימה, ויש לצרף לה עוד שתי נקודות. הראשונה, מתייחסת למחשבה אשר אנו כהורים חושבים על ילדינו . אם בליבנו אנו רוצים מאד להתערב ולנסות להשליט סדר, להגביל את הילד ולתת לו הנחיות, אלא שקיבלנו הדרכה שלא להתערב, ולכן אנו בולמים את עצמנו, דרך כזו לא תצלח. המחשבה שלנו על ילדינו, מבוססת על אמון כלפיהם. אמון שהם ילדים טובים, אמון שאינם רוצים להרע לאחרים, אמון שהם יכולים לבנות קשר טוב עם חבריהם. כאשר זו המחשבה שאנו חושבים, המבט שלנו על ילד מכה, צועק וכדומה, משתנה לחלוטין. במקום לדאוג ולחשוש, מה יהיה עם הבן הסורר, לאן יגיע, כיצד יסתדר בחיים, העין רואה תמונה אחרת. אנו רואים ילד הזועק למשהו, רוצה יחס, רוצה התחשבות, רוצה לבלוט להרגיש עצמו מיוחד. אם נדע לתת לו יחס מתאים, הרי יש לנו אמון בו שידע לקבל את היחס הנכון ומתוך כך תיפסק האלימות שלו.
אין הכוונה לכך, שבכל פעם שהוא צועק או מכה, נחבק וננשק אותו, ונסביר לו עד כמה הוא טוב. עלינו לחשוב ולמצוא מה יביא אותו להרגשה שהוא מקבל תשומת לב.
בנוסף, חובה עלינו כהורים לחנך את ילדינו . החינוך העיקרי הוא האבחנה בין טוב לרע, בין מותר לאסור. את זאת עלינו להעביר כתשדירים לילדינו, במשך כל החיים, כשם שאנו משננים תשדירים חיוביים ותשדירים שליליים. צריך לומר אמת: טוב לעזור לאבא, אמא וחברים, תמיד אנו שומעים לגננת, למורה, אנו שמחים במצוות, נוטלים ידיים בשמחה, מתפללים בשמחה, וכדומה. כל אלו דברים חיוביים אשר אנו מעודדים את הילדים לעשותם. בנוסף, אנו חייבים לתת להם חיזוקים על מעשים טובים שהם עושים. כאשר ילד מקבל מילה טובה, או חיבוק בעשותו הטוב, עבורו זה תשדיר חיובי המעודד אותו להמשיך בדרך טובה. לכך יש להוסיף את התשדירים השליליים: לא טוב לצעוק ולהכות, אסור לשקר, אסור לדבר לשון הרע וכו'. ככלל, את כל התשדירים, החיוביים והשליליים, אין לומר כציווי על הילד, אל תכה, אל תדבר, עזור לאמא או טול ידיים. פניה ישירה לילד עלולה לגרום לו להתנגדות ולדחיית התשדיר.
אם נסכם את האמור , עלינו לבנות את התשתית החינוכית בבית, כדי שנוכל על יסודותיה, לתת חופש לילדים ולא להתערב במריבות, בהכאות וכדומה. התשתית מורכבת מאותן שתי נקודות: הראשונה, אמון מלא בילד, ביכולתו לקבל אחריות, ברצון הטוב שלו וכדומה.
והשניה, בניית מערכת התשדירים הנכונים, הבנויים על סור מרע ועשה טוב. גם ילד בן חמש, לפי הבנתו ויכולתו, קולט את התשדירים ומפנים אותם ויודע לקחת אחריות על עצמו. כך אנו משוחררים מלהתערב בהתנהלות של הילדים. וכמובן, לא לשכוח את החיזוקים על התנהגות טובה, שזוהי תשומת הלב החיובית שהוא זקוק לה.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
28 - מי צודק - אבא או אמא?
29 - יסודות בחינוך
30 - אחד רשע
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
