ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- נושאים נוספים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- כיבוד הורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יהודה בן הדסה
הקמתי ב"ה משפחה, עם אשתי. אך יש לנו בעיה ביחס להורי, שהם אינם שומרי מצוות, ולאחרונה הם חיים בנפרד, כאשר כל אחד מצא לעצמו בן זוג אחר. לפעמים הם מזמינים אותנו אליהם, או באים אלינו, כל אחד עם בן זוגו. הילדים שלנו שואלים שאלות, וגם אנו, תוהים האם להסכים למצב של חיים כאלה, כאשר הם לא נפרדו בגט, כדין.
תשובה:
יש להצטער מאד על כך שהמסגרת המשפחתית ממשיכה להשמר רק אצל החיים על פי התורה. כאשר אין קיום מצוות, נראה לאנשים שאין ערך לתא המשפחתי, ובקלות אפשר לפוררו. יתירה מזו, יש תנועות אשר שמו לעצמם אידיאל, לפעול להדגשת היחיד וזכויותיו, זכויות האשה, זכויות הגבר, זכויות הילד, מתוך התעלמות מהמבט הרחב הכללי על המשפחה כולה. דבר זה גורם למחשבות על מציאת בן זוג אחר. האמת הפשוטה היא, שלא צריך להיות שומר תורה ומצוות כדי לשמור על התא המשפחתי. דרך ארץ קדמה לתורה. נאמנות של בעל לאשתו ושל אשה לבעלה הם מיסודות האנושות. גם בבעלי חיים אנו מוצאים נאמנות זו, כדוגמת הביטוי, "לחיות כזוג יונים", השומרים אמונים איש לרעהו.
ודאי שגם התורה מודעת לכך שלעיתים עולים החיים על שרטון, ואין מנוס אלא להפריד איש מרעהו, בגט, כדת וכדין. הפירוד נקרא בלשון התורה, "גט כריתות", ויש לכך כמה משמעויות. האחת, כדברי חכמים, שהגט צריך לחתוך לחלוטין את הקשר מן העבר, עד כדי כך שאסור להם להתגורר בשכנות זה לזה. בנוסף, לשון "כריתות", מביעה את הכאב, ככריתת אברים שיש בה גם חיתוך בבשר החי. כל זאת אני כותב, מתוך כאב וצער על אובדן דרך, במקום שאין תורה ומצוות. וודאי שיש משפחות רבות, שלצערנו אינן שומרות תורה, ואף על פי כן, חיי המשפחה בין בני הזוג מתנהלים באהבה, כטבע האנושי.
ולשאלתכם: אתם כמשפחה, ודאי אינכם צריכים לחנך את הוריכם. הכלל הוא שהורים מחנכים את ילדיהם, אבל ילדים אינם מחנכים את הוריהם. אם כן, מצדכם, לכאורה, ניתן לומר שאין זה מעניינכם להתערב בחייהם. אולם, זו אינה כל התמונה. שהרי ההורים, כל אחד לחוד, מחייבים אתכם לשתף פעולה עם מצב האסור על פי התורה, שנוגד גם את הַלִכות דרך ארץ הפשוטות. גם אם ההורים סבורים שאין בכל פגם בדרך ארץ, ושבירת נאמנות הוא עניין לגיטימי, החלטה כזו אינה מחייבת אתכם. לכן, אף על פי, שההדרכה הרגילה היא, לקבל את ההורים כמו שהם, כאן המצב שונה. אל תסכימו לכך, בגללכם ובגלל ילדיכם. כלפי הילדים סבא וסבתא הם דמויות, דגם למשהו נאצל, עטור בחכמת חיים ובנסיון, המקרין על הנכדים. אי אפשר שילדיכם יראו את סבא וסבתא במצב כזה וישאלו שאלות. הייתי ממליץ לכם, לשוחח עם ההורים, כל אחד לחוד, ולומר להם, שהם חייבים לפנות לבית הדין הרבני באזור מגוריהם, כדי להגיע לפירוד על פי התורה. יתכן שהם ישיבו בציניות או זלזול, אך אל תרתעו מכך. הבהירו להם, שאין לכם אפשרות לארח אותם, וגם לא להתארח אצלם, כל זמן שהמעמד המשפחתי שלהם אינו מוסדר, כאמור, על פי התורה, ועל פי הלכות דרך ארץ. הבהירו להם, שאין רצונכם בניתוק מהם, אלא, אתם מרגישים חובה להעמיד אותם על דרך אמיתית יותר ובריאה יותר. ברור, שגם עבורם, פרידה בגט תהיה משמעותית מבחינה רוחנית ונפשית, גם אם יתכחשו לכך בגלוי. לאחר הפירוד, תוכלו לומר גם לילדיכם לקבל את סבא במצבו החדש, ואת סבתא במצבה החדש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
