ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- הקשר הזוגי
- מדורים
- אדני הבית
- זוגיות
אנו נשואים כ-6 שנים וב"ה חיים באהבה. אך לפעמים אני מרגישה שבעלי "מחליט בשבילי". בדרך כלל זה טוב לי שהוא לוקח אחריות אבל לפעמים אני מרגישה שהוא עובר את הגבול. כיצד להתמודד?
תשובה:
כל חיים משותפים מציבים שאלה על הגבול שבין אחד לשני. כאשר הגבול אינו ברור, יש פריצות של האחד לתחומו של השני, ומכאן עלולות לנבוע בעיות, מריבות וכד'. לכן, חשוב מאד להגדיר תפקידים וגזרות אחריות של כל אחד מבני הזוג. למשל, האחריות על ניהול התקציב המשפחתי, בדרך כלל מסורה לבעל, אם כי, אפשר לקבל החלטה משותפת שתחום זה יהיה באחריות האשה. מאידך, האחריות על הסדר והנקיון, על חזות פני הבית, על ארגון המטבח והכביסות, בדרך כלל מוטלת על האשה. אין זה אומר שלבן הזוג השני אסור כלל לגעת בתחום שאינו שייך אליו. מותר לו לחוות דעה ולתת עצה. אבל ההכרעה שמורה למי שהאחריות מוטלת עליו.
אם כן, צריך לחלק את התיפקודים בבית לגזרות, כאשר לכל גיזרה יש אחראי ויש עוזר-יועץ. הבעל רשאי לתת עצה לאשתו מה לבשל לארוחת הצהרים, כמו שמצינו בגמרא (יבמות סג.) שרב היה מבקש מאשתו להכין לו תבשיל מסוים. אבל ההכרעה נתונה לאשה, האם להיענות לבקשתו של הבעל או לא, כפי שאשתו של רב היתה מכינה לו בדוקא את מה שלא ביקש.
ולשאלתך, העובדה שבעלך אחראי על קבלת ההחלטות בבית היא סימן למבנה נכון של המשפחה, כי אכן, תחום זה שייך, בדרך כלל, לבעל. מה שקורה אצלכם זה, שבעלך מחליט גם באותם תחומים בהם הוא צריך להיות רק יועץ, ובהם את חשה בקושי.
לכן, עצתי היא, שתשוחחו על כך ביניכם, ותקבלו החלטה משותפת מי אחראי ומי יועץ בתחומים השונים, ובכך ימצא הפתח לפתרון. במקרה שלבעלך יהיה קושי, בהגבלתו בקבלת החלטות, אתם יכולים להסכים ביניכם, שאת תסייעי לו בכך, וכאשר הוא פולש לתחום שלך, תהיי רשאית לסמן לו, שבתחום זה הוא רק יועץ ולא מקבל החלטות.
קבלו הכל בהסכמה וה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
