ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- אדני הבית
- חינוך ילדים
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- לקראת הנישואין
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מיכאל בן מזל
בני כבר עבר את גיל שלושים והוא עדיין יושב בבית. קצת עובד, קצת לומד, אבל העיקר, לא מתקדם כדי לבנות משפחה לעצמו. כאשר אני מנסה לדחוף אותו לכך, הוא מתקומם וטוען שהוא ילד גדול וכבר עבר את גיל הגן. אני מאד מודאגת.
תשובה:
הרצון הטבעי של כל אב ואם הוא לראות את בניהם ובנותיהם מסודרים, בונים בתים טובים, ובכך כל הורה רואה את השלמת ייעודו. בפועל, לעיתים ההורים פועלים בדרכים המביאות לתגובה הפוכה. אינני יודע מה גרם לבנכם להתעכב מלשאת אישה עד גיל שלושים, זה דבר שניתן לברר רק בשיחה עמו. אבל במצב הנוכחי זו עובדה נתונה, שעמה את צריכה ללמוד להתמודד.
בראש ובראשונה, מה לחשוב. כאמא, ודאי שהרגשת הדאגה בליבך, מובנת ומוצדקת. אבל את צריכה לשאול את עצמך, במה את מועילה, ולמי את מועילה בדאגה זו. הרי את עצמך כותבת, שגם הנסיונות לדרבן אותו ללכת בכיוון הרצוי לך, ממש לא עוזרים, והוא דוחה אותם. אם כן, כאשר תדאגי יותר, נראה לך שזה יעזור? האמת, שזו שאלה שאנו צריכים לשאול את עצמנו תדיר, כאשר אנו דואגים לחולה או פצוע חלילה: במה עוזרת הדאגה שלנו, וכי אם נדאג יותר הוא יבריא מהיר יותר? אלא, שביחס לחולה, ברור לנו שהדאגה דוחפת אותנו להתפלל, לומר תהילים לרפואתו, ואנו מאמינים שתפילה לקב"ה אכן עוזרת לריפוי, כי רופא כל בשר הוא, ומפליא לעשות. אם כן, גם במקרה של בן "החולה" במחלת רווקות בגיל מבוגר יחסית, תרגמי את הדאגה הזאת לתפילה לקב"ה.
אפשר לדייק יותר ולומר, שבכל מקרה, הבעיה מתחילה בכח הרצון. אדם שאין לו כח רצון חזק, להתקדם, להכיר ולהקים בית, הרי הוא "תקוע" במקומו. אם כן, התפילה צריכה להיות מכוונת לכך, שהקב"ה יחזק אצלו את כח הרצון, כדי שירצה להקים בית. לכך מכוון הפסוק: "פותח את ידך, ומשביע לכל חי, רצון". כלומר, הקב"ה פותח שערי ברכה על האדם, בכך שהוא משביע אותו בכח רצון חזק. בכך האדם נקרא חי, "ומשביע לכל חי", כי אדם ללא רצון, או עם רצון חלש, הוא בעל כח חיים קטן. אם כן, קחי את כח הדאגה שלך, והתפללי לקב"ה שיתן רצון חי לבנך, ובכך תהפכי את הדאגה לכח בונה.
בנוסף, שאלי את עצמך, האם יש טעם וערך לזירוזים שאת נותנת לו. ככלל, אנו עושים או אומרים דברים שיש בהם תועלת. ו"כשם שמצוה לומר דבר הנשמע, כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע". תמיד יש לנו תקוות נסתרות, אולי הפעם כאשר נעיר לו, סוף סוף ישמע לנו, אך בדרך כלל אלו תקוות שווא.
אם כן, הנושא הנידון הוא את עצמך ולא בנך. הניחי לבן, תני לו להתנהל בקצב שלו, ובעזרת תפילותייך יחיש הקב"ה את הקץ הטוב. הלימוד שלך הוא, לקבל את הקושי הגדול הזה באהבה ובאמונה, לדעת להשלים עם מה שאין בידך לשנותו, ולחדש את האמון בכוחות הטובים של בנך. חפשי את הכשרונות המיוחדים שלו, שבחי אותו עליהם, וקבלי על עצמך שלא להעלות עוד את נושא הבית והמשפחה.
למען האמת, לא הייתי צריך להאריך יותר, ולעצור כאן. אולם, מאחר ואני מכיר את הקושי בהליכה בדרך זו, וכדי שלא תרגישי כאילו את "מפקירה" את בנך, אוסיף ואומר, שדרך זו מובילה אותך ליציאה מן האחריות על גורלו ומעשיו. אם תבחני את עצמך תראי, שמלוא האחריות על הבן נמצאת בידייך. כאשר תשכילי להתנתק מהאחריות עליו, יש סיכוי סביר שהוא ייטול אחריות על עצמו. צעד כזה מצידו, הוא המשמעותי ביותר בדרכו , ועל ידי כך הוא ייכנס לתהליך של מציאת פתרון לעבודה, לחיים נכונים, ומתוך כך להגשמת החלום שלך, לראותו בונה בית בקרוב.
חינוך ילדים (67)
הרב אליקים לבנון
32 - ילד זקוק לאהבה
33 - הילד בן שלושים
34 - בין הורים לילדים בוגרים
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
