ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- קניה ומכירה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מצות לא תעשה שלא לעשות עוול במדות ומשקולות, שנאמר: "לא תעשו עול במשפט במדה במשקל במשורה" (ויקרא י"ט)
סיפורה של מצוה
לאחר מספר שנים בהם ישב ולמד בהתמדה ר' אריה, ראה כי עם גדילת המשפחה גדלו הוצאות המחיה וכי חייב הוא למצוא מקור פרנסה. ר' אריה פנה אל רבו הגאון רבי אליהו רגולר זצ"ל בבקשת עצה. הוא סיפר לרבו כי בדעתו לפתוח חנות מכספי הנדוניה אותם קיבל מחותנו העשיר. הרב שאלו האם יש לו הכשרה מספיקה על מנת להיות סוחר בחנות. ר' אליהו התבונן ברבו במבט מופתע, ושאל איזו הכשרה אמור היה לרכוש. הרב ענה לו כי עליו לדעת היטב את כל חלק חושן משפט שבשולחן ערוך, העוסק במסחר, על מנת שיוכל לסחור על פי דין ובדרכה של תורה.
*
כשבא השוחט הצדיק של העיירה אל הגאון רבי ישראל סלנט זצ"ל בידים ריקות ללא סכין השחיטה, ניכר היה כי רוחו נסערה. בקול רועד אמר לרבי ישראל כי החליט כי מהיום ואילך לא ישחוט יותר, היות ודיני השחיטה מורכבים כל כך והוא חושש לעבור איסור כלשהו. הרב שאל את השוחט במה בכוונתו לעסוק על מנת לפרנס את משפחתו, השוחט ענה לו כי בכוונתו לעסוק במסחר. חייך רבי ישראל ואמר כי אם השיקול הינו החשש מלעבור על איסורי תורה אזי במסחר החשש הינו גדול יותר, שכן חלק שלם מארבעת חלקי השולחן ערוך עוסק בדיני מסחר, הלכות מרובות ביותר נכתבו על הנושא לאין ערוך יותר מאשר ההלכות החמורות הקשורות בשחיטה. "לכן המלצתי אליך", אמר הרב לשוחט, "כי תחזור אל מלאכת השחיטה ואל תכניס ראשך לחששות המרובות הצריכות ללוות כל סוחר במלאכתו". לסיום סיפר רבי ישראל כי אחר חתונתו לווה כסף מאחד מעשירי העיירה בה התגורר ופנה לעסוק במסחר, על מנת שלא להזדקק למתנת בשר ודם. אולם זמן קצר לאחר מכן החזיר את הכסף למלווה, ואמר כי הקירבה לאיסורים מרובים כל כך, כגון: גזל, ריבית, עושק, כחש, שקר, דיוק המידות והמשקולות ועוד, לא נתן לו מנוח עד שהעדיף לחיות חיי דחק ולא לעסוק במסחר.
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
48 - לא תאמץ את לבבך
49 - "לא תעשו עול במשפט ..."
50 - "שארה כסותה ועונתה לא יגרע"
טען עוד
מצוה להורות
חובת דיוק המשקולות חמור כל כך עד שאמרו חז"ל: "קשה עונשן של מידות מעונשן של עריות" (בבא בתרא פ"ח) ומבאר הרמב"ם שבחטא שבמידות האדם חוטא גם כלפי שמים וגם כלפי חברו, וכי החוטא במידות הרי הוא ככופר ביציאת מצרים (עי' הלכות גניבה ז' י"ב). הנצי"ב מוולאזין מבאר כי התורה נקראת ספר הישר היות וניתנה לאנשים ישרים - אברהם יצחק ויעקב, כך שהיושר הינו תנאי בסיסי לקיום התורה.
גזל במסחר חמור שבעתיים היות ואין אפשרות להחזיר לנגזל שהרי על פי רוב מדובר באנשים רבים שאין אפשרות לאתרם (שולחן ערוך חו"מ רל"א).
בלאו זה כלולות כל האפשרויות השונות לסחור שלא ביושר. כפי שדורשים חז"ל על המילה 'במידה' שמדובר במידת קרקע וכו'. על המילה 'במשורה' דורשים חז"ל שאסור לרמות אפילו במשורה שזה שיעור קטן ביותר שהוא אחד משלושים ושישה של לוג.
חובה על כל בית דין, (ובימינו על מזכירות הישוב וכד'), למנות אנשים שיהיו אחראים למעקב אחר המידות והמשקולות ושאר ענייני המסחר במקום שיהיו ביושר גמור ועל פי החוקים והנהלים המקובלים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה

לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.

בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.

מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.

שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.

גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.

מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.













