ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
מצות לא תעשה על הדיין שלא להטות משפט חוטא מפני רישעו, שנאמר: לא תטה משפט אביונך בריבו" (שמות כ"ג)
הגוי שנכנס לביתו של רבי אליהו חיים מייזל רבה של העיר לודז', היה חיוור ביותר ונראה היה כי הוא שרוי במצוקה קשה. שמשו של הרב הושיבו במבואה, והושיט לו כוס מים בנסיון להרגיעו, ולהבין מה הביאו לביתו של הרב. הגוי סירב לפרט, ורק ביקש בכל לשון לפגוש את הרב באופן מידי, משום שלדעתו רק הרב יכול לסייע לו במצוקתו. כשנכנס הגוי לרב החל לבכות. משנרגע מעט, סיפר לרב כי במרידה הפולנית שהייתה מספר שנים קודם לכן כנגד המלכות הרוסית, נטל הוא חלק מרכזי, ואף שימש כגזבר המרד. "כידוע לרב, המרד כשל וכל ראשיו חוסלו על ידי הרוסים. אולם אני, שפעלתי מאחורי הקלעים, הצלחתי להימלט מידם. אולם הייתה לי בעיה - בתוקף היותי הגזבר נשארו בידי סכומי כסף עצומים, שברור היה שאם יימצאו בידי אני עלול להימצא בצרה נוראית. לכן לקחתי את הכסף, צררתי אותו היטב, הכנסתי אותו לתיק, והטמנתי אותו במרתף שתחת ביתי. אומנם עברו שנים רבות מאז אותו המרד, אך אני טרם עשיתי שימוש בכסף, ורק הקפדתי כל השנים לוודא כי הכסף נמצא במקומו, וכי לא קרה לא דבר. והנה אתמול נכנסתי כדרכי למרתף, חיפשתי את הכסף שוב ושוב, אך הוא כאילו בלעה אותו האדמה, נעלם ואיננו".
רבי אליהו חיים הרגיש היטב בצערו של אותו הגוי, ושאלו האם הוא חושד במישהו מסויים שיכל לגעת בכספו. הגוי הרגיש נבוך לענות לשאלה, אולם לאחר שהרב זירזו לענות, אמר בעיניים מושפלות כי הוא חושד ביהודי שגר בשכנותו, שכן הלה הינו איש עני ואביון, ולפתע בשבועות האחרונים התחיל לנהוג ברחבות מופגנת, קנה בגדים חדשים לכל בני הבית, מזון שמעולם לא קנה כמותו החל לעלות על שולחנו וכן הלאה. "האם הלכת לשאול אותו מהיכן כספו"? הגוי ענה כי אכן שאל את היהודי, שסיפר כי קיבל ירושה מקרוב משפחה שנפטר בצרפת ללא משפחה, וכמובן הכחיש כל קשר לכסף שנעלם. רבי אליהו חיים שצערו של הגוי נגע לליבו, אמר לו כי ישוב אליו למחרת, ועד אז ינסה למצוא פתרון מתאים.
משיצא הגוי קרא לשמשו וציווה עליו לקרוא ליהודי שגר בשכנותו של הגוי. אחד ממקורביו של הרב ששהה אותה שעה בבית, טען כנגד הרב כי אל לו להיכנס לסיפור זה: "הגוי שהיה פה זה עתה אומנם לא מוכר כרשע באופן מיוחד, אולם גם בין אוהבי ישראל אינו נמנה. להתאמץ בשבילו, ועוד לחשוד עבורו ביהודי כשר, זהו דבר מופרך לחלוטין". הרב התעלם מהדברים, ודרש מהשמש ללכת במהירות ולקרוא ליהודי המדובר. משנכנס היהודי לרב קיבלו הרב בחיוך ואמר לו כי שמע שהתעשר לפתע, ואם נכון הוא הדבר אזי מדוע לא נכנס עד עתה להרים צדקה לעניי העיר כדרכם של הגבירים. היהודי לרגע הובך, אך התעשת במהירות, ואמר כי אכן טרם התרגל להנהגות של אדם עשיר אולם כמובן שניתן לתקן זאת ברגע זה, והוציא מכיסו סכום כסף גדול, והניח על השולחן. הרב החל בעדינות לתחקר אותו בקשר לירושה שקיבל, והבין מיד כי הכל שקר, וכי אין שום ירושה כלל. "אני מודה לך על התרומה הנכבדה אולם אתה מבין כי אין לי שום עניין להסתבך כמוך עם הממשלה בעוון החזקת כסף מזויף, שהינו עוון חמור ביותר. האיש החוויר ותלה ברב עיניים שואלות. הרב הוסיף ואמר כי שמע כי הממשלה שמעה על התעשרותו הפתאומית, בדקה ומצאה כי כל כספו מזויף ומן הסתם תיכף יעצרו אותו וסופו מי ישורנו. "דע לך כי קראתיך לשם כך, על מנת להזהירך כי הדברים ידועים ומפורסמים". היהודי ההמום התחיל לגמגם - בלחש, בקול רועד, סיפר לרב כי כל הירושה הינה המצאה, וכי את הכסף מצא במקרה במרתף של שכנו הגוי וכי לא ידע כי גוי זה עוסק בזיוף כספים, וכעת שהסתבך מבקש הוא עצה מהרב כיצד להיחלץ מן המיצר. הרב אמר לו לרוץ לביתו ולהביא מיד לביתו את כל הכסף עד לפרוטה האחרונה. היהודי חזר מתנשף תוך דקות ספורות, כשכל הכסף בידיו. "עכשיו את הכסף, שאינו מזויף כלל, נחזיר לשכנך, ואתה תלמד מכאן ולהבא כי אין בשום אופן לגעת בדבר שאינו שלך"!
מצוה גדולה (111)
הרב שמואל הולשטיין
88 - "אל תשת ידך עם רשע להיות עד חמס"
89 - "לא תטה משפט אביונך בריבו"
90 - "ולא תהדר פני גדול"
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
