ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- קומי אורי
- כג - הרב אברהם שפירא זצ"ל
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הרב אברהם שפירא
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
בין כל המשאלות בברכת החודש, יש משאלה ששתי צורות לה: "חיים שיש בהם יראת שמים ויראת חטא", "חיים שתהא בנו אהבת תורה ויראת שמים". הבקשה ליראת שמים כפולה – זו שמביאה ליראת חטא, וזו שנובעת מאהבת תורה – טעונה הסבר. בשתיים נצטווינו: "ואהבת את ה' אלוקיך", "את ה' אלוקיך תירא". שמעון העמסוני, ויש אומרים נחמיה העמסוני, היה דורש כל "את" שבתורה לרבות, אבל כשהגיע ל"את ה' אלוקיך תירא" – פרש מכל אשר דרש. עד שבא ר' עקיבא ודרש: "לרבות תלמידי חכמים". והמעניין שדווקא ר' עקיבא, שכשהיה עם הארץ אמר: "מי יתן לי תלמיד חכם ואנשכנו כחמור", הוא הוא זה שעיסוקו בתורה, הביאתהו להחשיב את היראה מתלמידי חכמים כיראת המקום.
אהבה ויראה שתי צורות להן: האהבה – מקרבת, היראה – בדרך כלל מרחקת. על אהבת ה' שאלו, איך אפשר להגיע אליה, והתשובה שניתנה: "והיו הדברים האלה על לבבך" – מתוך לימוד של תורה בעמל ויגיעה, ניתן להגיע לאהבת ה'.
ועל היראה עוררו שאלה: האם יראה מלותא זוטרתי? והתשובה: הן אצל משה, שקיבל את התורה ועמל ללמדה את בני ישראל, אצלו היא מילתא זוטרתי.
העמל בלימודה והעמל בללמדה – זוכה לאהבת ה' וזוכה ליראה אותו. ואולי זהו המקור לתפילתנו כל בוקר: "ללמוד וללמד לשמור ולעשות---- ויחד לבבנו לאהבה וליראה את שמך"...
לא סובל את ה"רעבלאך"
את זה זכינו לראות אצל מרן גאון התורה הרב ר' אברהם אלקנה שפירא זצ"ל, אשר קיים: "שתהיו עמלים בתורה", הן בלימודה והן בללמדה, מתוך אהבת תורה ומתוך יראה והבנת עומקה ורוחבה: "עמוקה מארץ מידה ורחבה מיני ים". ומכאן אהבתו הגדולה ביותר לכל מי שעמל בתורה, לקרבו ולעודדו במידה מרובה ביותר, ומאידך מאוד לא סבל את המגלים פנים כבני תורה, ומחווים דעתם בכל דבר ודבר. לא פעם התבטא בפני עליהם: אינני סובל את ה"רעבלאך".
אהבת התורה והעמל בה – היא שהביאתהו לדון לאמיתה של תורה וקוים בו: "כל דיין הדן דין אמת לאמיתה של תורה – נעשה שותפו של הקב"ה ליצירת שמים וארץ". הקב"ה מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית. והשותפים לו, הדנים דין אמת לאמיתה של תורה. יש אמת מקובלת, ויש אמת לאמיתה של תורה. במחלוקת שבין ר' אליעזר לחכמים בנוגע לתנור עכנאי, יצאה בת-קול ואמרה: ההלכה כרבי אליעזר. עמד ר' יהושע על רגליו ואמר: לא בשמים היא, כבר ניתנה תורה ובה כתוב אחרי רבים להטות. ואמנם הקב"ה חייך ואמר ניצחוני בני. אבל הכרזת הבת-קול – היא אמיתה של תורה. הכרזת רבי יהושע היא האמת המקובלת, ואשרי הזוכה לה, לאמיתה של תורה. מרן הרב ר' אברהם שפירא זצ"ל זכה לה, וזכה דורנו שהקב"ה, שראה צדיקים מועטים, שתלו בדורנו. נתפלל אליו שיביא לנו תמורתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
