ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל מכלוף בן אסתר זצ"ל
"אין מוקדם ומאוחר" או כלשון רש"י: "אין מוקדם ומאוחר מדוקדקים במקרא" (שמות ד' כ).
כבר הסברנו כמה פעמים, כי אחד המסרים של תופעה זו היא כי תורה מן השמיים. מכיון שהדברים מגיעים ממקור עליון שאינו נמצא תחת ממשלת הזמן, שיקולים אחרים מכריעים בשאלה מה יהיה סדר הדברים. לכן, אין מי שחולק על עיקרון זה וכל המחלוקת היא בשאלה עד כמה להרחיב את השימוש בכלל זה.
ההסתכלות על הזמן כחלק מהעולם הגשמי וכמימד נוסף של החומר, איננה חדשה. הרמב"ן לפני כשבע מאות וחמישים שנה, כבר קבע, כי: "כי משיצאו השמים והארץ מן האפס אל היש הנזכר בפסוק הראשון, נהיה זמן... , משיהיה יש, יתפש בו זמן"
(בראשית א' ד).
רבנו מאיר שמחה הכהן מדוינסק על פרשתנו מסביר בעמקות כלל מופלא, המציב את סדר הזמנים בשלוש מערכות או מדרגות. הוא מוכיח כי הסדר הנכון תלוי ברמת המציאות:
כשמדובר ברמה הנמוכה ביותר, באדם הגשמי, הסדר הוא: הוה עבר ועתיד.
כשמדובר במלאכים הסדר הוא: עבר הוה ועתיד.
כשמדובר ביחסנו אל האלוקות הסדר הוא: עבר עתיד והוה.
השבוע נשתדל לפרש את שיטתו וגם נסביר כיצד כלל זה נלמד גם מפרשת בלק.
האדם העשוי מאדמה, חי את חייו בהוה. ההוה משכו "כהרף עין", אכן כל חייו של האדם בתוך הנצח הינם "כהרף עין". מה שמשפיע על חיי האדם הם המאורעות שאירעו בעבר. לעבר כח מעצב רב השפעה על האישיות ועל קבלת ההחלטות. אומנם השפעת העבר קטנה לעומת הכוחות הפועלים בזמן התהוות הדברים בהוה. גם השכחה מחלישה את השפעות העבר. העתיד תמיד לוט בערפל לכן השפעתו שולית. על כן הסדר הוא "הוה, עבר ועתיד".
המלאכים שגם הם נבראים אבל אינם גשמיים כמו בני האדם, גם הם תחת ממשלת הזמן. העבר אצלם איננו מתעמעם ואין שכחה במחוזותיהם. לכן כוחו של העבר המצטבר רב מכוחו של ההוה הרגעי. גם אצל המלאכים העתיד סתום וחתום וממילא השפעתו שולית. לכן סדר הזמנים הוא "עבר הוה ועתיד".
כאשר אנו דנים בהתגלות של האלוקות אלינו, הסדר מתהפך. אצל הבורא אין כל הבדל בין העבר לעתיד. בלשונו של בעל תוס' יום טוב "כי לפניו יתברך אין קדימה ואיחור שאינו בחוק הזמן". לא זו אף זו אלא שהעבר והעתיד שניהם נצח "כי כשם שאין ראשית לראשיתו כך אין אחרית לאחריתו" (משך חכמה, במדבר כ"ג כא). ההוה הוא באמת אין ואין לו משמעות כי הקב"ה הוא ההוה של המציאות ואין לפניו הוה כלל. קיומו של ההוה מבחינת הבורא הוא רק בהתייחסות לברואיו. על כן סדר הזמנים הוא "עבר עתיד והוה".
ה"משך חכמה" מוכיח ומדגים את שיטתו באמצעות המקורות הבאים:
על הבורא נאמר: "כֹּה אָמַר יְקֹוָק מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל וְגֹאֲלוֹ יְקֹוָק צְבָאוֹת אֲנִי רִאשׁוֹן (=עבר) וַאֲנִי אַחֲרוֹן (=עתיד) וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים (=הווה)" (ישעיהו מ"ד ו).
בעניין המלאכים מצינו בירושלמי: "אמר ר' יוחנן לעולם אין הקב"ה עושה בעולמו דבר עד שנמלך בבית דין של מעלה (=המלאכים)... אימתי חותמו של הקב"ה אמת בשעה שנמלך בבית דין של מעלה. ... אמר ריש לקיש אל"ף רישיה דאלפא ביתא (התחלת הא"ב) מ"ם באמצעיתה תי"ו בסופה לומר "אֲנִי יְקֹוָק רִאשׁוֹן" (ישעיהו מ"א ד) (=עבר) שלא קיבלתי מאחר; "וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים" (שם מ"ד ו) (=הוה) שאין לי שותף; "וְאֶת אַחֲרֹנִים אֲנִי הוּא" (שם מ"א ד) (=עתיד) שאיני עתיד למוסרה לאחר"
(סנהדרין פרק א הלכה א).
בעניין המלאכים מצינו בירושלמי: "אמר ר' יוחנן לעולם אין הקב"ה עושה בעולמו דבר עד שנמלך בבית דין של מעלה (=המלאכים)... אימתי חותמו של הקב"ה אמת בשעה שנמלך בבית דין של מעלה. ... אמר ריש לקיש אל"ף רישיה דאלפא ביתא (התחלת הא"ב) מ"ם באמצעיתה תי"ו בסופה לומר "אֲנִי יְקֹוָק רִאשׁוֹן" (ישעיהו מ"א ד) (=עבר) שלא קיבלתי מאחר; "וּמִבַּלְעָדַי אֵין אֱלֹהִים" (שם מ"ד ו) (=הוה) שאין לי שותף; "וְאֶת אַחֲרֹנִים אֲנִי הוּא" (שם מ"א ד) (=עתיד) שאיני עתיד למוסרה לאחר"
(סנהדרין פרק א הלכה א).
מדוע שינה ריש לקיש את סדר הפסוקים מכפי הופעתם בתנ"ך? ללמדך שזה סדר הזמנים הנכון ביחס למלאכים בהם עוסקת הסוגיא.
בסוגיא העוסקת בסדר מלכויות בתפילת ראש השנה שלנו, בני האדם, מובאים הפסוקים בסדר הבא:
"אלא מלכיות תלת הוא דהויין" "יְקֹוָק אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ" (במדבר כ"ג כא) (=הוה), "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (דברים ל"ג ה) (=עבר) , "יְקֹוָק יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד" (שמות ט"ו יח) (=עתיד) (ראש השנה דף לב ע"ב).
מדוע הובא הפסוק מפרשתנו, פרשת בלק בספר במדבר, לפני הפסוק מספר שמות וכך גם הפסוק מספר דברים?
מכאן הוכחה לעקרון שמצא ה"משך חכמה" - הסדר בנוגע אלינו הוא – הוה עבר ועתיד.
הבה נתפלל כי גם אנו, אלו הנמצאים תחת ממשלת הזמן, נזכה לחיבור אל הנצח.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
