ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רפאל בן יוסף
"וְגַם אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לִי יוֹאָב בֶּן צְרוּיָה אֲשֶׁר עָשָׂה לִשְׁנֵי שָׂרֵי צִבְאוֹת יִשְׂרָאֵל לְאַבְנֵר בֶּן נֵר וְלַעֲמָשָׂא בֶן יֶתֶר וַיַּהַרְגֵם וַיָּשֶׂם דְּמֵי מִלְחָמָה בְּשָׁלֹם וַיִּתֵּן דְּמֵי מִלְחָמָה בַּחֲגֹרָתוֹ אֲשֶׁר בְּמָתְנָיו וּבְנַעֲלוֹ אֲשֶׁר בְּרַגְלָיו: וְעָשִׂיתָ כְּחָכְמָתֶךָ וְלֹא תוֹרֵד שֵׂיבָתוֹ בְּשָׁלֹם שְׁאֹל" (מלכים א ב' ה-ו).
ננסה השבוע לברר את הביטוי "וַיָּשֶׂם דְּמֵי מִלְחָמָה בְּשָׁלֹם". לפי רש"י בעקבות התרגום הטענה כלפי יואב היא כי הוא נהג בעורמה עם מי שחשבו אותו לידידם. וז"ל: "שהיה להם שלום עמו ולא היו נשמרים ממנו".
פירוש זה קשה, שהרי אם ההריגה הייתה מותרת אי אפשר להחיל על יואב עונש מוות בגלל ערמה ואם הייתה אסורה הרי שגם אם לא הייתה נעשית בערמה, היה ליואב דין רוצח. עוד קשה, מה פשר הביטוי לשים את דמי המלחמה בשלום, הרי מדובר על החלפת המצבים כמו שמסביר המצודות:
"הדם הראוי לשפוך במלחמה בגבורה מפורסמת שפך באנשי שלומי בערמתו".
עוד קשה, הרי מלחמה ושלום הם מושגים הנוגעים לחיי הכלל ולא לחייהם הפרטיים של יואב, אבנר ואבישי?
מפשט הכתובים משמע ששלמה הרג את יואב מדין רוצח ולא מדין מורד במלכות. כך משמע מציוויו של דוד כמובא לעיל וכך משמע גם מהציווי שציוה שלמה את בניהו בן יהוידע ביחס ליואב (שם לא-לג).
לעומת זאת בסוגיא במסכת סנהדרין משמע, ששלמה ניסה לדון את יואב, בבית דינו, בדין רוצח ויואב יצא זכאי על הריגת אבנר. וז"ל הסוגיא:
"אתיוה ליואב, דייניה. אמר ליה: מאי טעמא קטלתיה (הרגת) לאבנר? - אמר ליה: גואל הדם דעשהאל הואי (הייתי) . - (ענה לו הדיין שלאבנר היה מותר להרוג את עשהאל שהרי) עשהאל רודף הוה. - אמר ליה (יואב לדיין): היה לו (לאבנר) להצילו (את עצמו, על ידי פגיעה) באחד מאבריו (ולא יהרגנו, דהכי אמרינן [בבן סורר ומורה] (סנהדרין עד, א): רודף אחר חבירו להרגו ויכול זה להציל את עצמו באחד מאיבריו של רודף, ולא עשה כן אלא חזר כנגדו והרגו נהרג עליו-רש"י). - אמר ליה (הדיין ליואב): לא יכיל ליה (אבנר לא היה יכול להנצל על ידי פגיעה באחד מאיבריו של עשהאל). - אמר ליה (יואב לדיין): השתא בדופן חמישית כיון ליה, דכתיב (שמואל ב ב') "ויכהו אבנר באחרי החנית אל החמש", ואמר רבי יוחנן: בדופן חמישית, במקום שמרה וכבד תלויין בו, באחד מאיבריו לא יכיל ליה (אם אבנר היה מסוגל תוך כדי ריצה לכוון למקום כל כך קריטי ומסויים בגופו של עשהאל, בוודאי שהיה יכול לפגוע ברגלו כדוגמא ולהפסיק את המרדף אחריו)? - אמר ליה (הדיין ליואב): ניזיל אבנר (דינו של אבנר פטור אתה עליו)" (סנהדרין מט ע"א).
כדי לתרץ את הסתירה לכאורה, נקדים הקדמה קצרה. גם כיום, הגדרת מצב מבחינה לאומית כמלחמה, דורשת החלטה שיש לה משמעויות כבדות משקל. נזכיר כדוגמא את הימנעותה של ממשלת ישראל על הכרזת מצב מלחמה בקיץ האחרון בעת שצה"ל נלחם בלבנון (וגם בגלל "דמים" אחרים).
שאלה זו מלווה אותנו עוד משנת תשמ"ז עם פריצתה של האינתיפאדה הראשונה. אם עת מלחמה היא, אין מקום לשימוש באמצעים לפיזור הפגנות ואין להפעיל נוהל משטרתי של הוראות פתיחה באש המתאים והראוי רק לעת שלום. בעת מלחמה יש רק פקודה אחת (שיכולה לקבל ווריאציות
שונות) - "נתקלנו, קדימה הסתער", במטרה להשמיד את האוייב.כדי לתרץ את הסתירה לכאורה, נקדים הקדמה קצרה. גם כיום, הגדרת מצב מבחינה לאומית כמלחמה, דורשת החלטה שיש לה משמעויות כבדות משקל. נזכיר כדוגמא את הימנעותה של ממשלת ישראל על הכרזת מצב מלחמה בקיץ האחרון בעת שצה"ל נלחם בלבנון (וגם בגלל "דמים" אחרים).
שאלה זו מלווה אותנו עוד משנת תשמ"ז עם פריצתה של האינתיפאדה הראשונה. אם עת מלחמה היא, אין מקום לשימוש באמצעים לפיזור הפגנות ואין להפעיל נוהל משטרתי של הוראות פתיחה באש המתאים והראוי רק לעת שלום. בעת מלחמה יש רק פקודה אחת (שיכולה לקבל ווריאציות
כאשר מדובר על מאבק פנימי בתוך עם ישראל, בשאלה האם השלטון מגיע לדוד או למשפחתו של שאול, הבעיה הרבה יותר חמורה. דוד הקפיד לאורך כל הדרך והחמיר בפקודותיו שלא לפגוע בצד השני אלא במקרה של התקפה, שהדרך היחידה להנצל ממנה היא על ידי פגיעה בתוקף. יואב ואבישי לעומתו טענו לאורך כל הדרך (במערה - שמו"ב כ"ד, במעגל - שמו"ב כ"ו ועוד) כי זו "עת מלחמה" ולכן מותר לפגע בשאול ובאנשיו לפי הכללים של עת כזאת. דיני רודף וההגבלה של "יכול להנצל באחד מאיבריו" קיימים רק בעת שלום. לכן יואב, שטוען לחפותו ומבקש לצאת זכאי בטענה שהוא גואל הדם של עשהאל, מערבב "דְּמֵי (דיני) מִלְחָמָה בְּ(דיני) שָׁלֹם" לכן מצווה דוד בצוואתו לדונו בדיני רוצח. (עיינו ברד"ק שם, שיתכן ורומז לכיוון זה).
החלטות ברורות וחד משמעיות, עשויות כנראה, להביא גם לפקודות ברורות יותר, שיביאו לנצחון ברור יותר על אויבינו, בעה"י.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
