ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
אם כך, מהי המשמעות של כל התגלות וכיצד שתי הפרשיות יחד נותנות לנו תמונה שלמה ועמוקה יותר מבחינה רוחנית של הברית והבשורה?
בדברינו השבוע, ננסה להבין את הברית וההתגלות במידת הדין.
כאשר מידת הדין מופיעה בעולם עלולות להיות לכך השלכות חמורות, לכן אין זה פלא שהפרשיה נפתחת במילים הבאות:
"וַיִּפֹּל אַבְרָם עַל פָּנָיו..." (בראשית י"ז ג). (לכאורה, אין הסבר מדוע אברהם נבהל ונפל על פניו).
המדרש ובעקבותיו תרגום יונתן ורש"י הסבירו: "לפי שלא מל עדיין, נופל ומדבר עמו"
(פסיקתא זוטרתא (לקח טוב) בראשית פרשת לך לך פרק יז סימן ג).
לפיכך צריך להסביר, שכיוון שבפסוקים הבאים יגיע הציווי על המילה, בינתיים אברהם, שהוא עדיין ערל חייב ליפול על פניו (אולי כדי "להסתיר" זאת). על פרשנות זו קשה, הרי הקב"ה נגלה לאברהם גם קודם לכן וגם אז אברהם לא היה מהול ובכל אופן לא נפל על פניו.
הרד"ק הסביר בכיוון אחר לגמרי, וז"ל: "ויפול אברהם על פניו - השתחוה והודה לאל על אשר אמר לו שיתן בריתו בינו ובינו שזה יהיה קיום האהבה אשר אהב".
גם החזקוני בעקבותיו הסביר בכיוון זה: "ויפל אברם על פניו - השתחוה על שמחת הבשורה".
על שניהם קשה, למה נקט הכתוב לשון נפילה ולא לשון השתחויה?
הרמב"ן, שכמובן היה מודע לקשיים שהערנו עליהם, מציע כיוון נוסף: "וטעם ויפול אברם על פניו - לכוין דעתו לנבואה. וכאשר השלים לו נבואת המצוה במילה קם אברהם ועמד, ובא אליו הדיבור שנית מן השמים ואמר לו שרי אשתך וגו', וחזר ונפל על פניו לכוין דעתו והתפלל על ישמעאל". (על הרמב"ן קשה מהמקומות האחרים בתורה שם מוזכרת נפילה שכזו ואכמ"ל).
לכן, אחרי בקשת המחילה מן הראשונים, נציע בענווה דרך אחרת.
אברהם נפל על פניו בגלל מה שמופיע מיד בהמשך הפסוק: "וַיְדַבֵּר אִתּוֹ אֱלֹקים לֵאמֹר".
אברהם נפל על פניו מכיוון שההתגלות הייתה במידת הדין והנפילה מבטאת את היראה הנגרמת כתוצאה מכך (הגדרה זו מתאימה לכל ההופעות של הנפילה על הפנים בכל התורה).
כמו שכבר ציינו, כל הפרשיה מפסוק זה ועד סוף הפרשה כולה, רוויה ומתייחדת בזה שרק שם אלקים מופיע בה. דבר זה ברור גם מהתוכן - בפסוקים הבאים אברהם נצטווה במצוות ברית המילה. מצווה חשובה זו מביאה את האדם לשלמות, אבל הדרך היא דרך של כאב והסרה של הערלה, כולל פריעה. לכן, יש פוסקים שהתנגדו לשימוש במשככי כאבים בזמן המילה, דווקא כדי להבטיח את הכאב. קיומה של מצווה זו מלווה תמיד, בדימום ובבכי. כל אלה קשורים בטבורם למידת הדין. הדין קשור לחוק שיש לקיימו, גם אם הדבר כרוך בקשיים וגם אם אינו מובן.
בשבוע שעבר הזכרנו את האיסור לנסות לגלות את הנסתרות ולנסות לדעת מה העתיד צופן. לכאורה, יש דרך מותרת לעשות זאת שהרי חלק אחד מן הפרדס הוא הסוד וחכמי תורת האמת עוסקים בפן זה של התורה. ניתן ללכת אל המקובל (ואנו מתכוונים רק למקובלים אמיתיים) ולשאול אותו אם כדאי או לא לפנות לכיוון מסוים או לנקוט בפעולה מסוימת או לחדול ממנה, שהרי הוא מכיר את החוקים הנסתרים הקובעים מה יהיה בעתיד.
התורה מזהירה אותנו, גם אם מישהו יפנה לכיוון זה, הוא צריך לדעת ולקחת בחשבון שהוא יקבל תשובה רק על פי מידת הדין, עם כל הסכנות שיש בכך.
הדרך לקבל הנהגה במידת הרחמים היא דרך התמימות.
(על ההשפעה של כל זה על נושא הצחוק עיינו במאמרי 'חוק וצחוק' בתוך חמדת הארץ ד וגם באתר ארץ חמדה: http://www.eretzhemdah.org/Data/UploadedFiles/SitePages/534-sFileRedir.pdf )
הבה נתפלל כי נזכה ללכת בעקבותיו של אברהם אבינו, בדרך של 'תמים תהיה'
ולזכות להנהגה במידת הרחמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות סעודות שבת הלכה למעשה
שיעור מרתק ומעמיק מפי הרב משה בר ציון שליט"א העוסק בהלכות סעודות שבת. בשיעור מבאר הרב את יסודות שלוש הסעודות, השיטות השונות בזמני הסעודות (כולל סעודה שלישית אחרי השקיעה), השיעורים הנדרשים באכילת כזית וכביצה, דיני ברכה אחרונה, והאם מותר לעשות סעודת שבת חלבית. כמו כן, משולבים סיפורי מופת מרגשים על מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל והתמדתו בתורה.
בבא מציעא מבוא למסכת בבא מציעא ועמל תורה
שיעור פתיחת זמן חורף תשפ"ז
הצורך ביראת ה' בלימוד תורה | אדם צריך לפתח בעצמו אהבת תורה | המעלה והזכות שבלימוד תורת ארץ ישראל | יגיעה בתורה | הלכות בין אדם לחבירו במסכת בבא מציעא
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א גדלות עם ישראל
אורות התחיה - פסקה ה'
השיעור עוסק בפרק ה' מתוך "אורות התחיה" של הראי"ה קוק ומבאר את גדלותו הייחודית של עם ישראל, אשר נשמתו הכללית מקיפה ומאחדת את הבריאה כולה. מתוך כך מודגשת החשיבות של אימוץ מבט אמוני ורחב על המציאות וההיסטוריה, הרואה בכל ירידה ומשבר שלב הכרחי בדרך לעלייה ולגאולה שלמה.
נח פרשת נח – איזון לאומי
מה פשר ההפקה אלוקית של המבול? למה להכחיד את חוטאי דור המבול על ידי מים דוקא? סוד האיזון שבין שאיפת האחדות למאבק הציבורי
מידות הראי"ה תיקון המידות כמפתח לדבקות אלוקית
הקדמה למידות הראי"ה
השיעור עוסק במרכזיותן של המידות והרגשות בנפש האדם כיסוד הכרחי לדבקות בה' ולהליכה בדרכיו, כפי שמבואר במשנת הרמב"ם. מתוך כך נבחנת הדרכת הראי"ה והרצי"ה קוק בספרים 'מוסר אביך' ו'מידות ראיה', המבחינים בין מידות בסיסיות השייכות לכל אדם לבין הנהגות המיועדות לבני עלייה.
