חובת לימוד כל יסודות התורה

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

הלכה מחשבה ומוסר
תורה ולימודה
מצוות לימוד תורה

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

בטור הקודם למדנו שמצוות תלמוד תורה המוטלת על הגברים, היא ללמוד את כל יסודות התורה: מקרא, משנה ותלמוד. כלומר תנ"ך, משנה שהיא הלכה למעשה, ותלמוד שהוא הבנת מקורות ההלכה, גדריה וטעמיה. את ההלכות המעשיות צריך ללמוד יותר בפירוט ובעיון, ואת המצוות שאינן נוהגות למעשה צריך ללמוד באופן כללי. מצווה זו מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים, וכפי שאמרו חכמים: "בן חמש שנים למקרא, בן עשר למשנה, בן שלוש עשרה למצוות, בן חמש עשרה לתלמוד" (אבות ה, כא). מי שלא הספיק ללמוד אותם בצעירותו, חובה שילמדם בעצמו בבגרותו. הבאתי ראיות מהתלמוד, הראשונים והאחרונים, שאכן החובה המוטלת על כל ישראל היא לדעת את כל יסודות התורה (בטור אחר נעסוק בחובת הנשים). הקשיים בקיום המצווה במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה, משנה ואחר כך תלמוד ומדרשים, כתבי הגאונים והראשונים. כך תוכן הלימוד התרחב מאוד ונוצר קושי עצום להקיף את כל יסודות התורה. היו מהראשונים שהציעו דרכים ללימוד מקיף של התורה כולה, כמו הרי"ף שכתב את סוגיות התלמוד להלכה, הרמב"ם בספרו היד החזקה, הסמ"ג בספרו ספר מצוות גדול, ורבי יעקב בן הרא"ש בספרו ההלכתי ארבעה טורים. אולם מנגד, רבנים רבים הדריכו את תלמידיהם להקיף את התורה על ידי לימוד התלמוד, שהוא המפתח להבנת התורה בעיון והבסיס לפסיקת ההלכה. בימי האחרונים תוכן הלימוד המשיך להתרחב לאין קץ, ושוב היו מהגדולים שהורו ללמוד ספרים שמסכמים את יסודות התורה, מהם באריכות כמו בית יוסף ומהם בקיצור, כדוגמת שולחן ערוך עם אחד המפרשים, או שולחן ערוך הרב, חיי אדם, חכמת אדם וערוך השולחן. מעלת לימוד התלמוד כדי להבין את המתח שבין לימוד התלמוד ללימוד הספרים שמקיפים את ההלכה ויסודות התורה, צריך להרחיב מעט במעלת התלמוד הבבלי, שנקרא בלשון ארמית גמרא, ולמעשה במשך דורות רבים רוב לימוד התורה נעשה בו וסביבו. בתלמוד הבבלי נאספו מיטב דיוני האמוראים מארץ ישראל ומבבל סביב ההלכה שבמשנה. לעיתים הדיון עוסק בחיפוש הפסוק שממנו למדו חכמים את ההלכה, ולעיתים בהגדרה המדויקת של ההלכה. לעיתים כאשר יש במשנה מחלוקת, הדיון עוסק בהגדרת גבולות המחלוקת ובבירור הסברות שעומדות בבסיסה. פעמים שהדיון הוא בין רב לתלמיד, ופעמים בין שני רבנים. לעיתים הדיון מתנהל בניחותא ולעיתים בוויכוח. לעיתים הדיון נמשך כמה דורות, עד שלבסוף נפסקה הלכה כאחת הדעות, ובתוך כך למדנו את השיקולים שהובילו לפסיקת ההלכה. מתוך העיסוק בהלכה שבמשנה פעמים רבות הדיון מסתעף לעיסוק בנושאים הלכתיים קרובים ורחוקים. פעמים שהדיון מתחיל מהצגת פסק של אחד האמוראים, ולעיתים מתואר מקרה שעורר דיון הלכתי בבית המדרש. בתלמוד כלולים גם דברי אגדה ומוסר, שמבוססים על דרשות הפסוקים או על שמועות מרבנים. לעיתים דברי האגדה מובאים תוך סיפור על אודות תנאים (חכמי המשנה) ואמוראים (חכמי התלמוד), ולעיתים תוך בירור מעשיהם ואופיים של גדולי ישראל שבתנ"ך, כמו גם החוטאים שהוזכרו בתנ"ך. ואולם אחר הכול, עיקר התלמוד עוסק בבירור ההלכה ממקורה ובדיוק סברותיה, ובכך מתמקדים רוב מפרשי התלמוד, הראשונים והאחרונים. כהמשך לכך כתבו הראשונים תשובות הלכתיות לשאלות שהתעוררו בימיהם, כאשר תשובות הראשונים נשענות על בירור סוגיות התלמוד, ותשובות האחרונים על בירור סוגיות התלמוד יחד עם דעות הראשונים. כל התשובות הללו כתובות בסגנון של התלמוד. המיוחד בתלמוד המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו הוא כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון, שמנוסח בשפה קצרה, מדויקת ועשירה, והדיון חי, מרתק ומלא הפתעות. לעיתים הסוגיה עוסקת בסברות ולעיתים בבירור מדוקדק של פסוקים, מילים והטיות. כיוון שמדובר בדיון, הלומדים המעמיקים נקראים לשאול מדוע נטענה טענה מסוימת ולא אחרת, ובתוך כך מגלים משמעויות נוספות. כך לימוד התלמוד מושך את הלבבות ומאתגר את הלומדים המוכשרים. דברי הגדולים במעלת הלימוד להלכה וביקורת על הפלפול ואולם בעקבות לימוד התלמוד ומפרשיו רבים נמשכים ללימוד עיון מפולפל, ורבים מגדולי ישראל ביקרו אותם על כך: המהר"ל (דרך חיים אבות ו, ה) הביע צער על השנים שלמד בפלפול, ועל שלא זכה להכיר את הביקורת על כך. וב'נתיבות עולם' (נתיב התורה ה) אף התרעם על שבמקום ללמוד את הש"ס עם פירוש רש"י והרא"ש שמבאר את ההלכה, לומדים תוספות שהוא תוספת עיון ואינו העיקר. וכן כתב השל"ה (מס' שבועות נר מצווה כה; כט) שצריך להתרחק מפלפולים של הבל שמצויים אצל הלומדים, שמעורבים בהם דברים שאינם אמת, והצטער על השנים שלמד בפלפול, והתוודה על כך בספרו כדי שלא ייכשלו בזה אחרים. כלומר, העיון הנכון צריך להיות לשם הבנת הסוגיה להלכה, וכך כתבו מהרש"א (בבא מציעא פה, א); חוות יאיר קכד; לחם שמים ו ה; הגר"א (הקדמת בניו לביאורו לשולחן ערוך); ר' חיים מוולוז'ין (הקדמתו לביאור הגר"א); חיי אדם בהקדמתו; דברי חיים יורה דעה ב, מז; מרן הרב קוק (אדר היקר ד; פנקסי הראיה ד, עמ' תקא; 'סדר הלימוד המיושר' בהוצאת 'הלכה ברורה'); חזון איש (אמונה וביטחון ג, יח); הקדמה ליביע אומר ח"א, ועוד רבים מאוד. הנטייה בפועל לפלפול ועיון למרות דברי גדולי ישראל אלו מכל הדורות בשבח הלימוד הישר אליבא דהלכתא, ובביקורת קשה על הרבנים שלימדו פלפול, בפועל רבנים וראשי ישיבות רבים לימדו בעיקר שיעורי עיון ופלפול, ותלמידים רבים נהרו ללמוד אצלם, כי לימוד זה מושך יותר את חריפי השכל. אומנם כאשר העיון העמוק הוא ישר, בסגנון של בעלי התוספות, אף שאינו מכוון להקפת התורה וידיעת ההלכה, כפי עיקר תכלית הלימוד, הכול מסכימים שהוא מכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא (עי' ספר סדר היום 'סדר הלימוד'; תפארת ישראל אבות א, יז, אות סו). העיון בישיבות הליטאיות יש אומרים שיש חשיבות רבה לעיון הפלפולי בחקירות מופשטות שהתחדש בדורות האחרונים בישיבות הליטאיות, שעל ידו עומדים על שורש הסוגיה, והוא מעורר את כוחות היצירה, ומעניק מעוף ושאר רוח ללומד, שחש על ידו את האמת האין־סופית שבתורה, והוא אף מגביר את החשק לעסוק בתורה (עי' הקדמת שו"ת בית הלוי; המידות לחקר ההלכה ח"א עמ' לא; חידושי שרידי אש ב עמ' תב). ויש שפחות החשיבו את העיון שבישיבות הליטאיות, אך לימדו עליו זכות, שהוא כפרפראות ללימוד העיקרי, כדברי מרן הרב קוק באדר היקר ד, והרב אונטרמן בשבט מיהודה עמ' שצב. אלא שבפועל קשה לשמור על המשקל המדויק, הואיל והעיון שאינו מכוון ליושר ההלכה מושך את הלב, והמלמדו זוכה בדרך כלל ליותר תלמידים. כך יוצא שבישיבות רבות לימדו ומלמדים עיונים רבים שאינם מכוונים להלכה (עי' שאגת אריה שכתב בהקדמתו שהביא בספרו רק את החידושים שמכוונים להלכה). וכנגד זה יצאו גדולי ישראל כמובא לעיל, והאחרונים שבהם התכוונו במפורש כנגד הלימוד העיוני שבישיבות הליטאיות. תוכנית הלימוד הלכה למעשה אחר הכול, למרות שתוכן הלימוד התרחב והתעשר מאוד במשך הדורות, חובת המצווה ללמוד את כל יסודות התורה נותרה במקומה. לשם כך צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו. את המצוות וההלכות שנוגעות למעשה ילמדו יותר בהרחבה ובפירוט ועם יותר העמקה בטעמיהן, שכן הלימוד הנוגע למעשה קודם ללימוד שאינו נוגע למעשה, שנאמר: "ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם" (דברים ה, א). בכלל זה צריך ללמוד את הלכות תפילה, סעודה וברכות, שבת וחגים, הלכות שבין אדם לחברו כדוגמת ואהבת לרעך כמוך, איסור נזיקין, גנבה, שקר, לשון הרע, הלוואה וצדקה והשבת אבדה; הלכות כשרות על כל ענפיהן, בית כנסת, מזוזה, ציצית ותפילין, איסור עבודה זרה ומצוות האמונה; הלכות משפחה, כמו כיבוד הורים, נישואין, חופה, טהרת המשפחה, החובות של בני הזוג זה לזה וחינוך הילדים, ומצוות הכלל כמו יישוב הארץ, מצוות הצבא, מעמד חוקי המדינה ותקנות הקהל. כמו כן צריך ללמוד בקצרה את ההלכות שאינן נוגעות לחיי כל אדם, כדוגמת דיני ממונות וסכסוכים שבין אדם לחברו ובין איש לאשתו, וכן דינים שאינם נוהגים בזמן הזה, כדיני סנהדרין, מקדש וקורבנות, טומאה וטהרה. החזון והגשמתו בלימוד הלכה אף שהחזון ברור, לצערנו חסרים ספרים שמסכמים באופן תמציתי את יסודות המצוות וההלכה מהמקרא והתלמוד, עם עיקרי סברות הראשונים והאחרונים עד ההלכה למעשה (זו הסיבה העיקרית לכתיבת סדרת 'פניני הלכה', ואקווה בעזרת השם להשלים בסדרה את רשימת הנושאים שבפסקה הקודמת). נוסף לחובה ללמוד את יסודות המצווה וההלכה, חובה ללמוד תנ"ך ואת יסודות האמונה והמוסר. ראוי לציין שאת יסודות ההלכה והאמונה נשים חייבות ללמוד כגברים. כמו כן חובה ללמד את הבנים תלמוד, כדי שירכשו את דרכי הלימוד, ויוכלו להמשיך להתעלות בלימוד התורה ובהבנתה במשך כל ימי חייהם. סיכום לסיכום, המצווה המוטלת על ההורים היא לדאוג שילדיהם ילמדו את כל יסודות המצוות וההלכות עד סביבות גיל 20, ויגיעו לרמה שבה יוכלו להמשיך ללמוד בכוחות עצמם, שנאמר: "ולימדתם אותם את בניכם לדבר בם" (דברים יא, יט). ולימדתם אותם - שידעו את יסודות התורה, לדבר בם - שידעו ללמוד תלמוד בעצמם. מי שהוריו לא דאגו לכך, חייב להשלים זאת בעצמו (שולחן ערוך הרב תלמוד תורה א, ה-ז). כך יוכלו הצעירים לצאת אל החיים כשהם מצוידים בידיעת ההלכה ובהשקפה הכללית של התורה על החיים, ויוכלו להיות שותפים ביישובו של עולם, להגן על העם והארץ ולהקים משפחה.

רביבים (823)

הרב אליעזר מלמד

821 - תנו כבוד לתורה

822 - חובת לימוד התורה לגברים

823 - חובת לימוד כל יסודות התורה

טען עוד

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רביבים
איסור אכילת דג ובשר יחד
שבט תשפ"ג
רביבים
לא הכול צריך הכשר
ניסן תשע"ז
רביבים
ביאור דעת המחמירים בגיור
סיון תשפ"ב
רביבים
שכר אנשי מערכת הביטחון
אב תשפ"ה

רביבים

רביבים
כשקדושת החג פוגשת את השבת
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ו
רביבים
קהילה אחת, לב אחד: גבולות הפיצול בבית הכנסת
הרב אליעזר מלמד | אדר תשפ"ו
רביבים
גדול הנהנה מיגיע כפיו
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ו
רביבים
השליחות הגדולה של מורי ישראל
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ"ו

רביבים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

הרה"ג זלמן מלמד
גם גדול וגם עניו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כסלו תשס"ח
משמעויות של מספרים
זריזות ידיים בשמונה
הרב מרדכי הוכמן | אייר תשס"ז
הזכרת גשמים
בקשת גשמים
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | התשס"ב
רחל אמנו
יום פטירת רחל אמנו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"א חשון תשנ"ז

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב ינון גרוסברג
הרב דוד דודקביץ'
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב אליהו ברין
הרב שלמה שושן
הרה"ג יעקב אריאל
הרב אורי שרקי
הרב מרדכי הוכמן
הרב חיים ירוחם סמוטריץ

48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז
30 דק'
אורות ישראל ותחייתו
תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
הרב משה גנץ | ד' חשוון תשפ"ז
נח
מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
הרב חיים בן שושן | ד' חשוון תשפ"ז
עין אי"ה - הרב משה גנץ
משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
הרב משה גנץ | כ"ח אלול תשפ"ו
44 דק'
עין אי"ה - הרב משה גנץ
שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
הרב משה גנץ | ה' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ח
הרב אלי סטפנסקי | ה' חשוון תשפ"ז
קרוב אליך
קרוב אליך – נח
עלון מספר 622
עלון מספר 622
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
46 דק'
נח
משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז