ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
בפרשיות האחרונות מצינו דוגמאות לכאן ולכאן.
מצד אחד, התפעלותו של בלעם הרשע: "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (במדבר כ"ד, ה). כשחיים באוהל בקדושה ובטהרה, הוא הופך להיות משכן לשכינה.
מצד שני, החטאת בני ישראל בבנות מואב וההצמדות (מלשון צמד) לבעל פעור בשיטים, מסמלים את הכיוון ההפוך.
בימי מלחמת מצווה החובה לצאת למלחמה היא הרמה הגבוהה ביותר, "אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה". החובה לשמור על קדושת המחנה גם היא עולה לרמה הגבוהה יותר.
ננסה בדברינו להציע הסבר חדש לתוכחה שהוכיח אוריה את דוד, תוך שימוש ברמזים מסוג זה.
כאשר דוד המלך ניסה לשלוח שוב ושוב את אוריה לביתו, ענה אוריה לדוד בתשובה חריפה וגם זהירה, דברים נכוחים וברורים אבל בלי להיכנס למלכודת של "מורד במלכות". הוא פתח את דבריו במילים הבאות: "וַיֹּאמֶר אוּרִיָּה אֶל דָּוִד הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת" (שמואל ב י"א, יא).
חז"ל בירושלמי שאלו: "והלא ארון בציון היה? ..."ותרצו: "סכך (=סוכות) שהיה בקירוי שעדיין לא נבנה בית הבחירה" (מסכת סוטה פרק ח ה"ג). (הארון היה בעיר דוד במבנה זמני - אהל- סוכה).
לפי חז"ל, אוריה לא הזכיר את מיקום הארון מבחינה גאוגרפית, אלא התייחס למצב רוחני, ורצה לרמוז לדוד כי במעשהו הוא גרש את השכינה, כביכול, ואולי אפילו עיכב את בנין המקדש והכנסת הארון לקודש הקדשים.
נפרש שיחתנו, הארון הוא סמל להשכנת השכינה.
ה"חומש השישי" מלמדנו כי השכנת השכינה על מחנה ישראל, שתלויה בקדושת המחנה שהארון מסמל, היא התנאי להצלחה במלחמה ולניצחון על משנאי הקב"ה - שונאי ישראל: "וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְקֹוָק וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ: וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְקֹוָק רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר י, לה-לו).
הכרובים שעליו, הם סמל להשכנת השכינה. כשפניהם איש אל אחיו, משמעותו: "ישראל עושים רצונו של מקום" (בבא בתרא דף צט ע"א). ויש בהם גם רמז לכך שיחסי אישות בקדושה ובטהרה הם בבחינת: "זכו שכינה עמהם" (עיינו יומא דף נד ע"א/ע"ב).
לאחר שאוריה הזכיר את הארון בפני עצמו, על כל מה שהוא מסמל, הוא הוסיף: "וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת".
הציון של סֻּכּוֹת יתפרש, כי אוריה רמז לדוד על עניין השכנת השכינה.
הסוכה, גם היא, רמז למצב של ישיבה תחת כנפי השכינה, 'בצלא דמהימנותא', תחת ענני הכבוד (הקשר בין הסוכה, ענני הכבוד והשכנת השכינה מפורש בנבואת ישעיהו פרק ד' ה-ו).
זהו הענן שהיה קשור מעל לאהלה של שרה אמנו, ומאז כל משפחה יהודית שואפת לכך שה'יוד' של האיש תתחבר ל'הא' של האשה.
אוריה שלח מסר לדוד כי מעשהו רחוק כרחוק מזרח ממערב, ממה שסימלו הארון והכרובים שעליו. בתוכחתו הוא זעק: המעשה שעשית לא משתלב ברעיון של קדושת המחנה, לא בניסיון להשכין שכינה וגם לא בתוכניות לבנות את המקדש!!
בשלב זה, דוד עדיין לא היה מוכן לשמוע את הזעקה.
(עיינו בספרי "צפנת ישעיהו" על פסוקים אלה, עמ' 131. ובאופן מפורט בספרי "צפנת שמואל" חלק ב', עמודים 132-133. ניתן לקבל את החומרים ע"י משלוח דוא"ל ל:[email protected] ).
הבה נתפלל כי נזכה לעוד בתים יהודיים, של איש ואשה שהענן קשור על ביתם.
נוסיף ונתפלל כי קדושת המחנה תקבל מקום, עוד יותר חשוב, בשיקולי הרשויות וגם אצל מפקדי הצבא.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
