ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- פנחס
בפרשיות האחרונות מצינו דוגמאות לכאן ולכאן.
מצד אחד, התפעלותו של בלעם הרשע: "מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (במדבר כ"ד, ה). כשחיים באוהל בקדושה ובטהרה, הוא הופך להיות משכן לשכינה.
מצד שני, החטאת בני ישראל בבנות מואב וההצמדות (מלשון צמד) לבעל פעור בשיטים, מסמלים את הכיוון ההפוך.
בימי מלחמת מצווה החובה לצאת למלחמה היא הרמה הגבוהה ביותר, "אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה". החובה לשמור על קדושת המחנה גם היא עולה לרמה הגבוהה יותר.
ננסה בדברינו להציע הסבר חדש לתוכחה שהוכיח אוריה את דוד, תוך שימוש ברמזים מסוג זה.
כאשר דוד המלך ניסה לשלוח שוב ושוב את אוריה לביתו, ענה אוריה לדוד בתשובה חריפה וגם זהירה, דברים נכוחים וברורים אבל בלי להיכנס למלכודת של "מורד במלכות". הוא פתח את דבריו במילים הבאות: "וַיֹּאמֶר אוּרִיָּה אֶל דָּוִד הָאָרוֹן וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת" (שמואל ב י"א, יא).
חז"ל בירושלמי שאלו: "והלא ארון בציון היה? ..."ותרצו: "סכך (=סוכות) שהיה בקירוי שעדיין לא נבנה בית הבחירה" (מסכת סוטה פרק ח ה"ג). (הארון היה בעיר דוד במבנה זמני - אהל- סוכה).
לפי חז"ל, אוריה לא הזכיר את מיקום הארון מבחינה גאוגרפית, אלא התייחס למצב רוחני, ורצה לרמוז לדוד כי במעשהו הוא גרש את השכינה, כביכול, ואולי אפילו עיכב את בנין המקדש והכנסת הארון לקודש הקדשים.
נפרש שיחתנו, הארון הוא סמל להשכנת השכינה.
ה"חומש השישי" מלמדנו כי השכנת השכינה על מחנה ישראל, שתלויה בקדושת המחנה שהארון מסמל, היא התנאי להצלחה במלחמה ולניצחון על משנאי הקב"ה - שונאי ישראל: "וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְקֹוָק וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ: וּבְנֻחֹה יֹאמַר שׁוּבָה יְקֹוָק רִבְבוֹת אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל" (במדבר י, לה-לו).
הכרובים שעליו, הם סמל להשכנת השכינה. כשפניהם איש אל אחיו, משמעותו: "ישראל עושים רצונו של מקום" (בבא בתרא דף צט ע"א). ויש בהם גם רמז לכך שיחסי אישות בקדושה ובטהרה הם בבחינת: "זכו שכינה עמהם" (עיינו יומא דף נד ע"א/ע"ב).
לאחר שאוריה הזכיר את הארון בפני עצמו, על כל מה שהוא מסמל, הוא הוסיף: "וְיִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה יֹשְׁבִים בַּסֻּכּוֹת".
הציון של סֻּכּוֹת יתפרש, כי אוריה רמז לדוד על עניין השכנת השכינה.
הסוכה, גם היא, רמז למצב של ישיבה תחת כנפי השכינה, 'בצלא דמהימנותא', תחת ענני הכבוד (הקשר בין הסוכה, ענני הכבוד והשכנת השכינה מפורש בנבואת ישעיהו פרק ד' ה-ו).
זהו הענן שהיה קשור מעל לאהלה של שרה אמנו, ומאז כל משפחה יהודית שואפת לכך שה'יוד' של האיש תתחבר ל'הא' של האשה.
אוריה שלח מסר לדוד כי מעשהו רחוק כרחוק מזרח ממערב, ממה שסימלו הארון והכרובים שעליו. בתוכחתו הוא זעק: המעשה שעשית לא משתלב ברעיון של קדושת המחנה, לא בניסיון להשכין שכינה וגם לא בתוכניות לבנות את המקדש!!
בשלב זה, דוד עדיין לא היה מוכן לשמוע את הזעקה.
(עיינו בספרי "צפנת ישעיהו" על פסוקים אלה, עמ' 131. ובאופן מפורט בספרי "צפנת שמואל" חלק ב', עמודים 132-133. ניתן לקבל את החומרים ע"י משלוח דוא"ל ל:[email protected] ).
הבה נתפלל כי נזכה לעוד בתים יהודיים, של איש ואשה שהענן קשור על ביתם.
נוסיף ונתפלל כי קדושת המחנה תקבל מקום, עוד יותר חשוב, בשיקולי הרשויות וגם אצל מפקדי הצבא.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
