ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- במדבר
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- יום ירושלים
יהדות העולם עוקבת בדאגה עצומה אחרי הידיעות המגיעות ממדינת ישראל הצעירה והקטנה. ביום השלישי למלחמה, יהודי ארצות הברית החרדים לגורל אחיהם, יוצאים להפגין בוושינגטון ותובעים מהממשל האמריקאי לתמוך בישראל.
בין המפגינים גם רב צעיר בשם הרב אהרון ליכטנשטיין, שהוא גם חתנו של הגרי"ד סולוביצ'יק (מבוסטון) מנהיגה של היהדות האורטודוקסית המודרנית בארצות הברית.
הרבנית טובה, רעייתו של הרב אהרון, נשארת בביתה עם ילדיה, ומתחברת בדאגה גדולה לכלי התקשורת המדווחים על המצב בישראל.
והנה, היא שומעת את הידיעה המרעישה – 'הר הבית בידינו!' עם ישראל שב ושחרר את ירושלים ומקום המקדש!
היא חשה את פעמי ההיסטוריה היהודית מתרחשים מול עיניה, והתמלאה בהתרגשות!
כששב בעלה מנסיעתו הארוכה, היא סיפרה לו בהתרגשות את אשר אירע, והחלטתם נפלה – אנו עולים לארץ ישראל!
כחתנו של הגרי"ד סולוביצ'יק, וכעילוי מבריק ומתמיד גדול, היה צפוי לרב ליכטנשטיין עתיד מזהיר בחוץ לארץ. אם הוא היה נשאר שם הוא היה הופך להיות, ככל הנראה, אחד ממנהיגי יהדות ארצות הברית. אבל הוא החליט לעלות לארץ ישראל!
לימים, סיפרה הרבנית טובה על הסיבות להחלטה. באותם רגעים, קלט הרב אהרון שההיסטוריה היהודית שבה ומתחוללת בארץ ישראל. הוא המשיל זאת למשחק כדורגל. במשחק, יש רבים הצופים ממדרגות האצטדיון, ורק קבוצה קטנה משקת על המגרש, אך רק השחקנים הם אלו שקובעים ועושים באמת את המשחק.
הוא החליט – איני רוצה להיות צופה מהיציע! אני רוצה להיות שחקן!
מי שזוכה ועולה לארץ ישראל הופך להיות שחקן על בימת ההיסטוריה של עם ישראל!
ראיה לתפיסתו זו של הרב ליכטנשטיין אפשר להביא מתולדות התורה שבעל פה. בימי בית שני, ובימי כתיבת המשנה, הייתה תורה גדולה הן בארץ ישראל והן בבבל. תורתם של חכמי התורה בבבל הייתה כה גדולה עד שאמרו חז"ל, שכל פעם שהשתכחה התורה בארץ, עלה אחד מחכמי בבל וייסדה מחדש.
וכך נאמר בגמרא (סוכה כ, א): "אמר ריש לקיש... בתחלה כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה, חזרה ונשתכחה עלה הלל הבבלי ויסדה, חזרה ונשתכחה עלו רבי חייא ובניו ויסדוה".
ובכל זאת, איננו מכירים אף שם של חכם מבבל באותם ימים, אך אנו מכירים שמות של חכמים רבים מארץ ישראל של אותם ימים. השמות היחידים של חכמי בבל שאנו מכירים זה או חכמים שחיו אחרי שהתורה גלתה מארץ ישראל או שמות של אלו שעלו לארץ ישראל. ללמדך שכשישראל שבים לארצם, תהליך המשכיות התורה מתרחש בארץ ישראל.
יתר על כן, הלשון "נשתכחה תורה מישראל", והלא מבבל לא נשתכחה? אלא שכל זמן שישראל בארצם, כשהיא משתכחת מחכמי התורה שבארץ, כביכול השתכחה מכל ישראל.
ומעניין לעניין באותו עניין. בפרשת במדבר, התורה מאריכה בתהליך מניין וסידור מחנה ישראל במדבר. בתחילה מונה את הנשיאים, אחר כך את השבטים, אחר כך מצרפת שוב את הדגלים, וכל פעם שבה ומפרטת ומסכמת את המניין הקודם.
וקשה - לכאורה הייתה יכולה לקצר הרבה מהפסוקים?
ועוד קשה – המניין בפרשתנו הוא ב- א' אייר, ובפרשת בהעלותך אנו למדים שהמחנה יוצא למסע לכיבוש הארץ ב – כ' אייר. ולכאורה – אם לא היו חוטאים בחטא המרגלים ובשאר החטאים, היו נכנסים לארץ תוך כמה ימים, נמצא שהמחנה מיועד לזמן קצר, ולשם מה כל האריכות?
והתשובה היא שזה המחנה המיועד לכבוש את ארץ ישראל, ולכן הוא כל כך חשוב, והשכינה שורה עליו. לכן גם כל פרט חשוב, וצריך למנותו, כי הוא נוטל חלק בהבאת השכינה לציון!
ויהי רצון, שכשם שבמלחמת ששת הימים ראינו ניסים ונפלאות, וזכינו לשוב לירושלים ולמקום המקדש, כך נזכה לראות במהרה בשוב ה' ציון!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
