ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פסח
- הגדה של פסח
נוהג היה רבי אברהם מרדכי לערוך בתחילה את הסדר בביתו, ובהמשך הלילה להצטרף אל הסדר של אביו הצדיק.
שנה אחת, התעכב רבי אברהם מרדכי, והגיע באיחור לסדר של אביו. שאל רבי יצחק מאיר את בנו לפשר האיחור. התנצל רבי אברהם מרדכי ואמר: הנכד, שבאותה תקופה היה עדיין ילד קטן, בכה מאוד וביקש שאראה לו את אליהו הנביא. נאלצתי להתעכב כדי להרגיע אותו, ולכן איחרתי.
התפלא רבי יצחק מאיר ושאל: 'ומדוע באמת לא הראית לו את אליהו הנביא?'
סיפור זה גונז בחובו מסר חשוב מאוד לתהליך הרוחני שעלינו לעבור בליל הסדר, והשנה הזאת, לעת מלחמה, מסר זה מתאים בדיוק לאופן שבו עלינו להסתכל על המאורעות שאנו חווים.
כל יהודי יודע שלזכות באופן אישי לגילוי אליהו זו מעלה גדולה ועצומה, "אשרי מי שראה פניו בחלום, אשרי מי שנתן לו שלום והחזיר לו שלום". כל יהודי גם יודע, שאליהו הנביא הוא מבשר הגאולה הכללית, כפי שנאמר בהפטרת שבת הגדול "הנה אנוכי שולח לכם את אליה הנביא לפני בוא יום ה' הגדול...".
בסיפור, הילד הקטן, ה'שפת אמת' האמין שביכולתו לראות את אליהו הנביא, ובמלים אחרות הוא מאמין שהוא זכאי באופן אישי לגילויים רוחניים גדולים ועצומים, וגם מאמין שעם ישראל זכאי כבר לבשורת הגאולה.
כולנו יודעים, שזה מתאים לילד...
הבעיה היא, שהמבוגר כבר לא מאמין... הוא מנסה להרגיע את הילד...
ויש עוד בעיה, שברגע הגדול שבו אפשר לזכות לראות את אליהו הנביא, ולהתבשר בבשורת הגאולה, המבוגר מחמיץ את הרגע הגדול ומתעסק בקטנות, הוא עסוק בלהרגיע בכי של ילד קטן...
אבל בעל חידושי הרי"מ, מלמד אותנו, שבליל הסדר, אנו צריכים להפסיק להתעסק בבעיות הקטנות, להתמלא בתמימות של הילדים הקטנים, להאמין שבאופן אישי ובאופן כללי שאנו כבר זכאים לגילוי אליהו, ואז באמת נפתח לו את הדלת ונזכה לראות אותו, והגאולה תפסיק להתעכב ולהתאחר...
את התהליך המוביל לתודעה זו אנו עוברים במהלך ההגדה, והוא מקביל לתהליך שעם ישראל עובר מיציאת מצריים ועד הגאולה השלימה.
הספרדים נוהגים לפתוח את ההגדה כגרסת הרמב"ם "בבהילו (בבהילות) יצאנו ממצריים". וכל הנוסחאות של כל העדות, עוסקות בתחילת ההגדה בדיבור על המצה – "הא לחמא עניא, די אכלו אבהתנא בארעא דמצריים... (זה לחם עוני, שאכלו אבותינו במצריים)".
כלומר, בתחילת ההגדה חשוב לנו להדגיש שגאולת מצריים הייתה במהירות וכביכול מתוך הפתעה כעין בהלה. גם המצות מסמלות עניין זה, שהרי הם מסמלות את העובדה שגורשו ממצריים במהירות, ולא הספיק בצקם להחמיץ.
ובאמת, זו מהותה של גאולת מצריים, שהיא במהירות ודילוג, שהרי את המצות אכלו בני ישראל כבר בפסח מצריים, לפני שנגאלו ולפני שגורשו. זו גם משמעות המילה 'פסח' – מלשון 'דילג', כי זו גאולה של דילוג. עדיין לא היינו ראויים לגאולה, שהרי היינו שקועים ב- מט' שערי טומאה, וכבר גאלנו ה'.
וכך לא שאלו שאלות, הגאולה באה בחטף, נושענו ונגאלנו.
אבל אחרי גאולה כזו, מתחיל מסע ארוך של הפנמת ומימוש החרות והגאולה. וכך יש בעיות וקשיים, וישועות קטנות וגדולות, וטענות ומענות של עם ישראל במדבר, וחוזר וחלילה, ועם ישראל צועד אט אט אל גאולתו העתידית.
וכך גם בהגדה, אנו מתחילים ושואלים שאלות – 'מה נשתנה', ומספרים על הבעיות ועל הישועות, "מתחיל בגנות ומסיים בשבח", חוזרים לעבדות ולחרות, ל"מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועכשיו קרבנו המקום לעבודתו", מתפתלים עם כל סוגי השאלות של הבנים, ועונים להם תשובות.
אך בסוף, אחרי כל השאלות והתשובות, אנו מגיעים לכך שה' מושיע אותנו בואכה הגאולה השלימה, ואנו מברכים אותו גם על הגאולה של הדור בו אנו שרויים, "בכל דור ודור חייב אדם להראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצריים, שלא את אבותינו בלבד גאל אלא אף אותנו גאל...".
ואז... מוזגים את הכוס של אליהו הנביא, הרומזת לגאולה העתידה, ועלינו לפתוח את הדלת, להשתחרר מכל השאלות והבעיות הקטנות, ולהאמין שהגאולה בפתח...
המסר הזה חשוב במיוחד בימי מלחמה אלה.
מבצע 'שאגת הארי' נפתח במהלומה אדירה על אויבינו. כולם התמלאו רוממות רוח, וראו ממש את יד ה' הגדולה המכה באויבינו מתוך ניסים ונפלאות.
אבל אחר כך, מגיעים גם הקשיים, טילים שנופלים, יהודים שנפגעים ל"ע, אזעקות באמצע הלילה ועוד. קטנות וגדלות משמשים בערבוביא.
וזו נקודת המבחן שלנו. האם נשאר רק בשאלות ובקושיות, נרכין מבט אל הילד הקטן שבנו ונחפש להרגיע אותו, ונתייאש מהאמונה בגאולה הגדולה?
או שנסתכל על הישועות והניסים הגדולים, נסתכל על הגאולה האדירה שמתרחשת מול עיניו, ואז... נפתח את הדלת, ואליהו יתגלה...
במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
