ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- בדיקת חמץ
חלקו רבותינו הראשונים בטעם חובת הבדיקה: לפי רש״י (פסחים ב, א ד״ה בודקין) הבדיקה נועדה כדי שלא יעבור על איסור בל יראה ובל ימצא. התוספות (שם ד״ה אור) הקשו על כך, שהרי מדאורייתא בביטול בעלמא סגי, ואחרי הביטול כבר אינו עובר על הלאו, ולכן פירשו הם שהטעם הוא שלא יבוא לאוכל את החמץ.
הר״ן (ד״ה בודקין) ביאר את דעת רש״י שמדאורייתא די בבדיקה או בביטול, ומה שכתב רש״י שבודק כדי שלא יעבור- היינו כשלא מתכוון לבטל, ואין הכי נמי אם כוונתו לבטל אינו עובר. למעשה הוסיף שאנו חוששים שמא ימצא גלוקסא יפה ותהיה דעתו עליה ובכך יעבור על האיסור.
והנה יש לדון אם הנוסע באוטובוס או במונית צריך לבדוק את מקומו, שלפי הבנת רש״י חובת בדיקה נאמרה רק לבעלים של החמץ, שכן רק הוא עובר על בל יראה ובל ימצא, ולכן הנוסע במונית פטור מבדיקה. לעומת זאת, לדעת תוספות לכאורה יש לחייב מחשש שמא ימצא גלוסקא יפה ויבוא לאוכלה.
אלא שזה אינו, שברור שחיוב בדיקה נאמר בשני אופנים בלבד: האחד, אם החמץ שייך לו, שאז חייב לבערו כדי שלא יעבור על האיסור, ואפילו החמץ נמצא בבית אחרים או ברחוב. והשני, אפילו אין החמץ שלו אלא שהוא גר במקום שנמצא בו חמץ, וכגון שוכר דירה לימי הפסח, חייב לנקות את המקום מכל חמץ.
לפיכך מובן שאין אחריות לאדם היושב באוטובוס או במונית לנקות סביבות מקום מושבו, שהרי אין המקום שלו. אלא שראיתי שהגאון הרב יצחק ברכה (ברכת יצחק מועדים עמוד יב) פלפל בזה, דשמא יש חיוב בדיקה אף על פי שאין המקום שלו מחשש שמא ימצא חמץ ויאכלו. וכתב שאף שאין הרכב שלו, יש לרכב דין של חצר שאינה משתמרת, ולכן בעל הרכב לא זכה בחמץ. לפיכך הסיק שלמעשה טוב לעשות בדיקה, ובאוטובוס אף ראוי לבדוק את המקום והאיזור שיושב שם בסקירה בעלמא.
והנה דברים אלו מחודשים ונאמרו ללא ראיות, וברור שאין אנו צריכים לחשוש להיכנס למקום שיש בו חמץ בין אם בעלי המקום זכו בחמץ או לא, שחיוב בדיקה נאמר רק למי שנכנס לגור במקום, מפני שאז הוא מקבל מעמד שוכר וחלה עליו החיוב. ואחרי כתבי זאת ראיתי שגם בילקוט יוסף (פסח עמוד תקכט) הביא דבריו וכתב שאין חובת בדיקה לנוסע במונית ובאוטובוס, שחובת בדיקה אינה מוטלת אלא על בעל הבית, ואין לנו לגזור גזירות כאלו מדעתינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
