ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- צבא ומלחמה
- מצוות השירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אריה יעקב בן משה יוסף ז"ל
באו אנשי הממשלה וטענו: העומס המוטל על החיילים הוא גדול ומן הראוי שהכל ישאו בעומס הבטחוני בשווה, ומדוע בני הישיבות לא ישתתפו גם הם בעול הבטחון? ועוד אמרו: הרי יש כאן שאלה של פיקוח נפש, ופיקוח נפש דוחה כל המצוות שבתורה. מדוע בני ישיבות לא ישרתו בצבא ככל האחרים?
לעומתם טענו ראשי הישיבות: מבחינה הלכתית בני ישיבות אינם צריכים לשרת בצבא בזמן לימודם. אין תלמוד תורה כשאר הלימודים. בלימוד התורה צריך לשקוע ובלי מסירות מלאה ללימוד התורה אי אפשר לקנות את התורה. כמו שאמרו חכמים: "זאת התורה: אדם כי ימות באהל" - אין התורה נקנית אלא במי שממית את עצמו באהלה של תורה. ולכן בלתי אפשרי מבחינת לימוד התורה להתנתק מהתורה למשך שלוש שנים בשנות הלימודים העיקריות. זה יפגע פגיעה כזו בלימוד התורה שאי אפשר יהיה לתקנה. כך טענו ראשי הישיבות.
הדיון היה פנימי, לא לפרסום, בלי תקשורת והוא היה ענייני. מומחים לענייני בטחון וצבא מצד אחד ומומחים לענייני לימודה של תורה מצד שני. המומחים לענייני בטחון הסבירו את הצורך בחיילים והקושי שנגרם ע"י דחיית הגיוס של בני הישיבות. ולעומתם, ראשי הישיבות שהשתתפו בפגישה, והיו אלה גדולי ראשי הישיבות, הם הסבירו את חשיבות לימוד התורה ברציפות ובהתמסרות, ואת הפגיעה הקשה שיכולה להיות ללימוד התורה אם יצטרכו בני הישיבות להתגייס לצבא.
באותה פגישה השתתף גם הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, שהיה ראש ישיבת מרכז הרב. והוא אמר שהוא אינו מרוצה מצורת הדיון, כאילו יש כאן שני צדדים שעומדים זה מול זה משני צידי המתרס, וכי אין הדבר צריך להיות כך. לדעתו ראשי הישיבות צריכים להיות מעוניינים בחיזוק הצבא לא פחות משרי הממשלה, ושרי הממשלה צריכים להיות מעוניינים בחיזוק התורה בישראל לא פחות מראשי הישיבות. שתי המשימות הללו חשובות לכולם. עם-ישראל צריך תלמוד תורה וגדולי תורה שלמים, ועם ישראל צריך צבא גדול וחזק. וכולנו ביחד, האחראים על הבטחון והאחראים על לימוד התורה, צריכים לדון ביחד איך להתמודד עם שתי המשימות הללו.
באותה פגישה השתתף גם הרב יחזקאל אברמסקי, והוא שמח מאד על דברי הרב צבי יהודה הכהן קוק.
אילו היו כולם מאמצים את גישתו של הרב צבי יהודה זצ"ל, כל הויכוח הקשה והכאוב היה נעשה ענייני, האוירה העכורה היתה נעלמת והיה נמצא פתרון מוסכם איך לבנות את התורה באופן השלם ואיך לחזק את הצבא בצורה הטובה ביותר, את התורה ואת הצבא כאחד, שהרי הם משלימים זה את זה.
"אמר רבי אבא בר כהנא: אלמלא דוד לא עשה יואב מלחמה". אלמלא דוד שהיה עוסק בתורה, לא עשה יואב מלחמה. זכותו של דוד עומדת לו ליואב במלחמותיו. "ואלמלא יואב שעשה מלחמה לא עסק דוד בתורה". הווי אומר: אחד תלוי בשני, הצבא והתורה. מפני שיואב על הצבא יכול היה דוד לעסוק בתורה, ומפני שדוד עסק בתורה, יכול היה יואב לעשות מלחמה.
ארץ ישראל בהלכה ובאגדה הגיוס באנגליה לעומת הגיוס בארץ ישראל (אגרות ראי"ה)
ארץ ישראל בהלכה ובמחשבת ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
