ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- מבט על התקופה
- מאמרים אקטואליים
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- ויקהל
סיפור צדיקים, סיפור חז"ל או סיפור של משל שבא להבהיר את הרעיון שנכתב במאמר.
הפעם לא אפתח בסיפור, כי אנחנו בעצמנו הסיפור.
בימים אלה, חיים כולנו בתוך סיפור מדהים של מלחמת פלאות וישועות, כשעם ישראל עומד בראש כוחות הטוב בעולם, ומשמיד את הרוע, והכל עטוף בשרשרת מדהימה של ניסים וגבורה.
דווקא בגלל זה, חשוב שכולנו ניקח חלק בסיפור הגדול, וכיוון שרובינו אזרחים מן השורה, הרי שהחלק שאותו יכולים אנו לתרום מבחינה מעשית במאמץ הגדול הוא להתפלל, וכן להגן על עצמנו מפגיעה במקלט או בדרך אחרת לפי הכלל שטבע פיקוד העורף: 'הכי מוגן שיש'.
על התפילה המיוחדת לעת מלחמה, ידועים דברי הרמב"ן (בהשגותיו לספר המצוות, עשה ה) שיש מצווה מיוחדת "שנלמוד תורה ושנתפלל אליו בעת הצרות, ותהיינה עינינו ולבנו אליו לבדו כעיני עבדים אל יד אדוניהם. וזה כעניין שכתוב (בהעלותך י) וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה'...". (כדאי לשים לב שהרמב"ן מציין שיש גם מצווה מיוחדת ללמוד תורה בזמן הזה).
על ההליכה למקלט או למקום מוגן, אפשר לשאול – האם יש בכך מצווה?
בפשטות, אכן יש בכך מצווה, מצוות "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", שחייב אדם לשמור את גופו מפגיעה.
לא ניכנס לכל הדיון על מצווה זו, אך האמת היא, שלמרות שכך מקובל בפי האנשים, אין בתרי"ג מצוות את מצוות "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם", ובכל זאת פוסקים הרמב"ם (רוצח ושה"נ יא, ד) והשולחן ערוך (חו"מ תכז) שהאדם מצווה לשמור על עצמו שלא יפגע, מפסוק אחר: "הישמר לך ושמור נפשך".
נמצאנו למדים, שחיוב גמור הוא על האדם לשמור את עצמו מסכנות. לאור זאת, בפשטות, יש מצווה מהתורה גם ללכת למקלט וכדומה.
אך האמת היא, שזה לא כל כך פשוט מבחינה הלכתית. הרי כולנו מסתכנים בסכנות מסויימות כל הזמן. כל פעם, שאדם נוסע או הולך בכביש, הוא מסתכן מעט בתאונת דרכים ח"ו. כל פעם שילד עולה על המגלשה, הוא מסתכן מעט וכן הלאה.
אז האם נאמר שאסור לנסוע או לעלות למגלשה?
התשובה שכתבו הפוסקים, שמותר להסתכן סיכון מעט. המדד לסיכון מועט הוא שאנשים מסתכנים סיכון כזה בשביל להרוויח כסף. אנשים נוסעים בשביל להרוויח כסף, וגם מטפסים על עצים בשביל להרוויח כסף, לכן מותר לנסוע ולטפס גם סתם כך.
ובחזרה לטילים שמתעופפים לכיוונינו. האמת היא, שהסיכון לכל אחד, באופן אישי, הוא אפסי. מתוך המרחב האדיר, יכול כל אחד לומר לעצמו – מה הסיכוי שזה יפגע דווקא כאן ח"ו? סטטיסטית זה סיכוי אפסי. נמצא, לכאורה, שמצד המצווה לשמור את הנפש, אין חיוב להתמגן מהטילים.
אבל האמת היא, שצריך להסתכל על הנושא באופן רחב יותר.
הבה נשאל את עצמנו – אם הסיכון כל כך אפסי, למה פיקוד העורף מפציר בכולם להתמגן?
התשובה היא, שאמנם הסיכוי באופן אישי של כל אחד להיפגע הוא אפסי, אך אם כלל האזרחים לא יתמגנו, יהיו אנשים מסויימים מכלל הציבור שיפגעו ח"ו, ולכן בחשיבה ציבורית עלינו להתמגן. ובאמת מצאנו בפוסקים (הגרי"פ על סהמ"צ לרס"ג ל"ת נג) את האמירה, שאת הסכנות של רשות הרבים מוטל על ראשי הציבור למנוע, לכן יש מקום לומר שעלינו להתמגן כחלק מהציבור, מדין המצווה לשמור על הנפש.
יתר על כן, אם חלילה יפגעו אזרחים ח"ו, הרי שהדבר ילחיץ את ההנהגה, יקצר את המלחמה, וימנע מהם לסיים את המלחמה בניצחון האפשרי הגדול ביותר.
זאת ועוד, בימינו, שהמלחמה קשורה מאוד גם לתודעה ולדעת הקהל, ככל שבצד שלנו יפגעו פחות אנשים, ואילו אצל האוייב תהיה פגיעה גדולה, הרי הניצחון של עם ישראל במלחמה יהיה ברור וגדול יותר. והרי כולנו רואים, שככל שאנו מנצחים, גדל קידוש ה' בעולם, ואומרים בקצווי ארץ, שאלוקי ישראל מנחיל ישועות גדולות לעמו, ומתקיימת בכך המצווה לקדש שם ה' בעולם, כדברי הרמב"ם: "כל בית ישראל מצווים על קידוש ה' הגדול הזה...".
נמצא, שכל מי שמתמגן, הוא שותף לקידוש ה' ולמצוות נוספות שמתקיימות במלחמה זו.
אכן, לאור כל מה שכתבנו, חשוב לא לפחד, לפעול בשיקול דעת ולא מתוך פאניקה, שהרי מלבד הביטחון בה', גם מבחינה מעשית אין לכל אדם סיכון גדול. ובנוסף – זו הסיבה שגם לפי פיקוד העורף הדברים לא חתוכים בסכין חד, אלא יש להמשיך לשמור על השגרה במידת האפשר, דבר שהוא חשוב לבריאות הנפש, ולהתמגן לפי הכלל של 'הכי מוגן שיש', ואם אדם בנסיעה, הרי שאין באפשרותו ללכת למקלט, אלא יוצא ונמצא בצד הדרך.
ויהי רצון, שיתגדל ויתקדש שם ה' בעמים רבים, בראות כל גויי הארץ, שאלוקי ישראל מוחץ ראש אויביו, ומגן על עם הקודש בארץ הקודש, ומתוך כך לגאולה שלימה במהרה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
