ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- בשלח
התורה כדרכה, מחברת בין שתי פרשיות באמצעות שימוש בביטויים שווים. בפרשת הבריאה אנו מוצאים את ההכרזה: "וַיִּשְׁבֹּת בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה" (בראשית ב, ב) ובפרשתנו, בתוך הפסוקים העוסקים במן "ויִּשְׁבְּתוּ הָעָם בַּיּוֹם הַשְּׁבִעִי" (שמות טז, ל).
בשבת שאנו מציינים אותה כ'זכר למעשה בראשית', קבעו חכמים וכך נפסק הלכה למעשה, צריך לבצוע על הפת תוך לקיחת לחם משנה (עיינו שו"ע אורח חיים סימן קסז סעיף טו, סימן רעד סעיף ג, סימן רפט סעיף א). ביטוי זה לקוח גם הוא מפרשתנו "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי לָקְטוּ לֶחֶם מִשְׁנֶה" (שם טז, כב) וכך הופכת השבת גם ל'זכר ליציאת מצרים' (ולכן גם בחגים צריך 'לחם משנה'). ננסה להסביר מדוע פרשת המן היא כל כך חשובה ומשמעותית לדורות.
הקשר הראשוני בין פרשת השבת, נבואת משה ופרשת המן נוצר כאשר משה רבינו נתן לעם ישראל את השבת כבר במצרים, וכך מפורש במדרש: "ד"א 'וירא בסבלותם' ראה שאין להם מנוחה, הלך ואמר לפרעה מי שיש לו עבד אם אינו נח יום אחד בשבוע הוא מת, ואלו עבדיך אם אין אתה מניח להם יום אחד בשבוע הם מתים, אמר לו לך ועשה להן כמו שתאמר, הלך משה ותקן להם את יום השבת לנוח" (שמות רבה (וילנא) פרשה א סימן כח). גם אחרי הסכמת פרעה עלתה על הפרק השאלה: כיצד ידע משה איזה יום הוא היום השביעי מאז יציאת מצרים? והתשובה היא שהקב"ה נתן לו מידע זה באמצעות נבואתו. ועדיין היה על הכל סימן שאלה! רק אחרי שהמן הפסיק לרדת ביום השביעי, התברר ש'משה אמת ותורתו אמת'. לכן נתקנה הלשון בתפילת השבת: "ישמח משה במתנת חלקו כי עבד נאמן קראת לו". מרגע זה גם התברר כי השבת היא זכר למעשה בראשית וגם זכר ליציאת מצרים.
עיקרון נוסף קשור בטבורו לירידת המן במשך ששה ימים, ביום השישי כלֶחֶם מִשְׁנֶה ובשבת לא ירד מן. כ'זכר למעשה בראשית', השבת מלמדת אותנו שאף על פי שיש ששה ימי מעשה, בהם האדם עובד לפרנסתו (ערך חשוב שיש להדגיש), השביתה בשבת באה ללמדנו כי ששת ימי המעשה מכינים ליום השבת, שמוקדש לרוחניות וכי הוא היום העיקרי בשבוע. לכן, גם במדבר, שבו לא היה צורך בעיסוק בפרנסה כדי להתקיים, היה צורך בשבת שנקבעה לדורות, כדי שכל יהודי ישים בחייו דגש על ההתעלות הרוחנית (שהיא הזכות) ולא רק על סיפוק צרכיו הגשמיים (שהוא ההכרח). כך גם השבת כ'זכר ליציאת מצרים', מלמדת אותנו כי מטרת השחרור מעולו של פרעה ומהעבודה הקשה לא הייתה לדאוג לרווחה סוציאלית (שגם היא חשובה), אלא להבטיח את המטרה העיקרית - עבודת השם, ואין לך בן חורין אלא מי שעובד את הקב"ה.
הפרשיה מסתיימת בהכרזה כפולה: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן" (שם טז, לה). בארץ ישראל אין מן. בארץ ישראל גם העבודה בשדה (והיום העבודה בשדה מקבלת משמעות הרבה יותר רחבה) להוצאת פירותיה הקדושים (חת"ס) היא חלק בלתי נפרד מעבודת השם. כך גם היציאה למלחמת מצווה מיד צר הבא על עם ישראל, היא חלק בלתי נפרד מעבודת הבורא.
השבת היא התזכורת לכך שהיא יסוד ושורש האמונה במשה נותן התורה, ובמשימות הרוחניות שכתובות בה.
השבת היא זכר לבריאת העולם שנברא כדי להתכונן לשבת.
השבת היא זכר ליציאת מצרים שמלמדת אותנו שהחומר הוא זה שצריך לשמש להכנה לרוח.
בארץ ישראל גם החומר הוא קודש.
פרשת המן מחברת את כל הערכים הללו וקושרת את ירידתו למצוות השבת,
לפרשת הבריאה וליציאת מצרים.
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
