ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- עולת ראי"ה
- עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
האהבה היא הקנין היותר יקר והיותר שלם בעולם. אמנם האהבה מודרגת היא ע"פ הנושא של האהבה, ואור החיים העליונים, שאין סוף לאשרם, הוא מופע במציאות באהבה השלמה לאלהים חיים אלהי אמת. אבל ע"ז צריכה הנשמה להיות מבורכת בסגולה זו, שאוצר האהבה האלהית יהיה אצלה שמור וחי. ואנחנו הננו בני אברהם אוהבך, מוטבעים בטבע האהבה האלהית, ירושת עולמים מברכת אברהם, אשר נשארה עדי עד בישראל עם קרובו. ואהבת עליונה זו היא מלאת הקנין וההויה, רווית המציאות ועושר הישות, הנהדרה בפאר ונאדרה בקודש. ומפני שמצדנו, בתור בני אדם, שמקבלים שינוי בכל מערכי לבם, אפשר לפעמים, שהתכונה החיה הזאת, של אהבת אלהים אמת, תשתנה ותרד ממעלתה, יש לזה כבר בטחון עז, זו היא השבועה שנשבעת לו בהר המוריה. המפעל הקדוש והנשגב הזה רשם את רשימת הבטחתו לדורות עולמים, שחקיקת האהבה האלהית, הטהורה ואדירה, תהיה קבועה במסתרי הנפשות של האומה, אשר בה יתברכו כל גויי הארץ, למרות כל השינויים הרוחניים והחמריים, החצוניים והפנימיים, שחלים על כל היצורים כולם.
זרע יצחק יחידו שנעקד על גבי המזבח.
אף שרצונות החיים הגסים, ההפכיים מאור הקדושה הרוממה, המופיעה בגאון עזה באהבת האלהים אל עליון, יוכלו לפעמים להתגבר עד כדי כסותם את האור הגדול והקים הזה, שבו זהר ההויה השלמה והמלאה מתגלה, כבר הננו מוטבעים בתכונת יצירתנו המקורית מזרע יצחק יחידו, מכון הרכוז של כל חיים, שנעקד על גבי המזבח, והמסירה אל האלהים, בקשור של כל כחות החיים, גם הנראים כסותרים והפכיים, רק ליסוד אהבתו העמוקה החיה והנפלאה. תכונה זו נחתמה בכח יצירתנו ממקור צמיחתנו הגזעית. זרע יצחק יחידו, שנעקד על גבי המזבח.
עדת יעקב בנך בכורך.
ישנן מעלות רוחניות כאלה, שהן נוחות להתאחז מצד קדושת הכלל אצל היחידים, אצל כל יחיד בפני עצמו, אבל קשה להן להחזיק את מעמדן בקבוץ הכללי, שחיי החברה והעדה יש שהם הולכים בדרכים אחרים, המבטלים את האפשרות של העמדת אותן המעלות הנשגבות על מכונן, וק"ו שהם מעכבים מלהוציא אל הפעל את פעולתן הטובה. אבל כנסת ישראל היא קבועה בקדושתה בתור עדה פועלת בעולם, עד שמימי יעקב, שנקבע בזרעו החותם המיוחד של האומה, בהבדלתה מכל העמים, נקבע בה ג"כ תכונת הבכורה. וע"פ עצת ד' זאת היתה, שהבכורה של עשו תהיה מוסבה ליעקב, וזה היה לאות, שישראל יהיה הבכור בין העמים כולם, והבכורה היא תכונה, שמחיבת להיות משפיע ופועל פעולה חנוכית על יתר הבנים והבנות, שבאים אחריו, כמו כן הונח בישראל כח זה של הפעלה לטובה ולקדושה על כל העמים. והפעלה זו, הצריכה לצאת בכל כך התפשטות, אי אפשר לה שתצא מצד הקדושה היחידית, שהיא מתעלמת בחיים הפנימיים לבדם,אלא היא מוכרחת לקחת ג"כ חלק בחיים הפומביים, שבתור עדה וקהל שלם ירשם כח הקודש בכל מלואו, וזהו אושר מיוחד, שהננו מוטבעים בקדושה לא לבד בטבע היחידיות שבנו, כ"א ג"כ בטבע הקבוצי שלנו, מצד הכרעתנו לטובה את כל העולם האנושי כולו באחרית הימים, שזאת היתה משאת נפשו של יעקב אבינו, בהתיחדו עם בניו, כדי לבא מיחוד זה לידי ההשפעה הקבוצית היותר שלמה, עדת יעקב בנך בכורך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
