ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עניינו של חג
- ספריה
- מועדים
- מאורות לחנוכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
כן נדרש: "שבעה ימי סוכות - שמיני עצרת" (שם).
במדרש תנחומא (תזריע ה) מסופר שטורנוסרופוס שאל את רבי עקיבא מה יותר יפה, האם היצירה האלקית או האנושית, וענה לו - האנושית. תמה הלה, והסביר לו והוכיח כי אכן היצירה האנושית, השבלים והגלוסקאות - המעשה האנושי עדיף. והיתה כוונת הויכוח על מצות המילה, שכאילו מתקנים בזה מעשיו של הקב"ה. ואכן זהו שרצה רבי עקיבא לומר כי המצוה ניתנה לצרף הבריות.
תוכן הדברים, שבכוונה תחילה נשארו מעשי בראשית בלי תיקונם הסופי כדי שישאר תפקיד לאדם בהם. והיינו, הטבע הוא הנתון שלפנינו, והתפקיד הוא למעלה מדרך הטבע, העלאתו ושכלולו, וזה ניתן לאדם. השבת היא הקדושה הטבעית, שבה חנן בורא העולם את ישראל - "מקדש השבת" - הוא עצמו המקדש, אכן יש משהו נוסף על הקדושה הישראלית הטבעית הסגולתית, וזוהי הנתונה בידינו - מצות המילה - "למנצח על השמינית". אכן הטבע הוא בעצם המקור לשמונה, וע"כ טורנוסרופוס לא יכול היה להבין זאת.
והנה יש לדרוש כתוב זה גם בעניני דיומא - החנוכה. בקושית הב"י (או"ח תר"ע) על קביעת שמונה ימי חנוכה בעוד שלא היה הנס אלא שבעה ימים, שמתרצים שהאחד הוא הנקבע לפרסום הנס של עצם המלחמה, ואילו השאר היא התוספת על נס פך השמן.
הייתי רוצה להעמיק יותר ולשכלל את התירוץ הזה. כי אנו אומרים בכל יום - "על נסיך שבכל יום עמנו", נסי היום יום הם עטופים בתוך הטבע. היצירה האלקית הטבעית כביכול, הרי היא לאמיתו של דבר, כביכול, הבלתי טבעית ביותר - "השמים מספרים... " אולם "אין אומר... " באשר - "בכל הארץ יצא קום" (תהלים יט). אולם, כשקורה משהו חוץ מגדר הרגיל - נס מוחש ומורגש, אז אנו עומדים לא רק על הבלתי רגיל הזה, אלא גם שהרגיל אינו אלא נס נסתר - ומ'מי שאמר לחומץ וידליק' אנו עומדים גם ש'הוא הוא שאמר לשמן וידליק' (תענית כה, א).
על כן יאמר, כי מ"על הנסים ועל הנפלאות" - אנו מגיעים גם ל"על המלחמות שעשית לאבותינו" - בחינה בא זה ולימד על זה. על כן: "תן חלק לשבעה" - הוא נס פך השמן, "וגם לשמונה" - הוא נס המלחמות. והנה ענין הנס שהוא למעלה מדרך הטבע, קשור הוא אף ביסודו בפעולה של האדם. ("ה' צלך על יד ימינך" - מהבעש"ט). נמצא שמעשה האדם החורג והמחריג מדרך הטבע, העולה על הנתונים ביצירתו, נתונים יותר עליונים, "הגם לשמונה" - של שמונת ימי מילה, הוא הפותח פתח כלפי מעלה להורדת השפע האלקי למעלה מדרך הטבע - "לשמונה" של שמונת ימי חנוכה.
ומהשמונה מופרה גם השבע, כשם שמהשבע מופרה גם השמונה.
"נסיך שבכל יום עמנו" - בן אוני ובנימין - שניהם שלובים, מהעובדא של בן-אוני - מגיעים להרגשה של בנימין.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
נח משיב הרוח ומוריד הגשם -גבורות גשמים, האומנם?
הסברים מדוע מובא בתלמוד 'משיב הרוח ומוריד הגשם' בשם 'גבורות גשמים' שלושה הסברים. ומדוע מזכירים בברכת תחיית המתים.
רביבים חובת לימוד כל יסודות התורה
מצוות תלמוד תורה מוטלת על ההורים, ועליהם לדאוג שבניהם ילמדו יסודות אלו בעודם צעירים | מי שלא הספיק ללמוד בצעירותו, חובה שילמד בעצמו בבגרותו | במשך הדורות תוכן הלימוד התרחב, עד שהוצרך להתיר לכתוב את התורה שבעל פה | המיוחד בתלמוד, שהזוכה לרכוש את המיומנות המורכבת שבלימודו כביכול נכנס לעולמם של חכמים ומשתתף עימהם בדיון | עיקר תכלית הלימוד להכין את התלמידים ללמוד היטב ובדייקנות אליבא דהלכתא | צריך לתכנן תוכנית שבה עד סביבות גיל 20 יקיפו התלמידים את כל יסודות המצוות וההלכה עם עיקרי ההסברים שנתבארו בתלמוד ובמפרשיו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת נח תשפז
קֵץ כׇּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי - מהו לשון קֵץ שיש פה, ולא שייך קֵץ אלא בדבר הקצוב מתחלה. מִכׇּל מַאֲכָל אֲשֶׁר יֵאָכֵל - לכאורה אֲשֶׁר יֵאָכֵל הוא מיותר. דאם הוא לְךָ מַאֲכָל הוא ראוי להיאכל. מה הטעם שנוהגים לאכול דגים בשבת קודש. ומה הקשר לפרשה. למה שלח שני עופות הללו דווקא עורב ויונה, והלא יש הרבה עופות שפורחים טוב יותר מהם.
