ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- האזינו
הרמב"ן, רבנו משה בן נחמן, היה מגדולי מפרשי התורה והתלמוד, וגם אחד מגדולי המקובלים שבכל הדורות.
מספרים שבאחד מימי הכיפורים, בעת שהיה שקוע בתפילה, פרצו לפתע שוטרים לבית מדרשו, ופקדו עליו לבוא עימם למקום לא ידוע. בעל כורחו, הלך עימם הרמב"ן, והם הובילוהו לארמונו של אבנר, תלמידו לשעבר שהמיר את דתו לנצרות, והפך לשר בממלכה הספרדית.
אבנר הושיב את הרמב"ן מולו, והכריח אותו לצפות במחזה איום ונורא. בעיצומו של היום הקדוש, נטל אבנר סכין, ושחט חזיר. הוא בישל את החיה הטמאה, ואכל אותה להנאתו, תוך שהוא מדגים לרמב"ן איך הוא עובר 'להכעיס' על איסורי תורה רבים, דווקא ביום המכוון לתשובה וכפרה.
כשסיים לעשות את מעשיו הנתעבים, שאל אבנר את הרמב"ן בלגלוג: 'האם יודע אתה, מדוע הבאתי אותך לכאן?'
כשהשיב הרמב"ן בשלילה, הטיח בו אבנר: 'דע לך, שאתה אשם בכל מה שעשיתי. פעם, כשעוד למדתי אצלך תורה, אמרת לנו, שכל מה שקורה בכל הדורות, רמוז בפרשת האזינו. באותו רגע, הבנתי שדבריך אינם הגיוניים, ואם דברים אלו אינם הגיוניים אולי יש עוד דברים שאינם הגיוניים, ומשם החל התהליך שהוביל אותי לנטוש את היהדות'.
הרמב"ן לא התרשם מהדברים הקשים והמחוצפים, וענה למומר מתוך האמת העמוקה שבו: 'דע לך, שאני עומד על דברי. אכן, כל המאורעות רמוזים בפרשת האזינו'.
המומר לא נשאר חייב, והטיח ברמב"ן שאלה מנצחת: 'ובכן, מה שקרה כאן עכשיו, היכן הוא רמוז? איפה אני ומעשי הנוגדים את היהדות רמוזים בפרשת האזינו?'
אך לתדהמתו, הרמב"ן שלף במקום תשובה. 'מעשיך', אמר הרמב"ן, 'רמוזים במילות הפסוק "אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם", אם תיקח את האות השלישית מהמילים הללו, יצא לך א'ב'נ'ר', ללמדך ששמך רמוז בפסוק זה'...
חזר הרמב"ן לבית מדרשו, ואבנר שלא מצא את נפשו, נטל סירה והפליג ללב ים, ונעלם ואבד זכרו... בדיוק כדברי הרמב"ן.
סיפור מופת זה מבוסס על שתי נקודות בשיטתו של הרמב"ן בביאורו לתורה:
א. ידועים דברי חז"ל על התורה "הפוך בה והפוך בה, דכולא בה (שהכל בה). חז"ל מלמדים אותנו שהכל מצוי בתורה. אולם, אימרה זו אפשר להבין בשתי אפשרויות.
האפשרות הראשונה, שכל החכמות בעולם מצויות בתורה עד לפרטי פרטים, ומי שיעמיק בתורה ידע ממש את כל החכמות. הוא יוכל להיות רופא, מדען וכו'.
האפשרות השניה, שחז"ל לא מתכוונים שכל החכמות מצויות עד לפרטי פרטים בתורה, שהרי עינינו הרואות שבדרך כלל גם חכמי התורה הגדולים, נזקקים ללמוד את פרטי המדע מדברי המדענים, אלא שכוונת חז"ל שיסודות החכמות מצויות בתורה. התורה נותנת את השורשים הרוחניים של כל החכמות, כי עניינה הרוחניות שבדבר, והמדענים לומדים את הפרטים מתוך התבוננות בעולם.
שתי האפשרויות קיימות בדברי גדולי ישראל (עיין קול התור פרק ה, חלק ב), אך הרמב"ן נקט כאפשרות הראשונה, שחכמות העולם עד לפרטי הפרטים מצויות בתורה, וכך כתב בהקדמה לבראשית: "הביאני המלך חדריו, כלומר שהכל נלמד מהתורה, ושלמה המלך שנתן לו אלוקים החכמה והמדע, הכל מן התורה היה לו, וממנה למד עד סוף כל התולדות, ואפילו כחות העשבים וסגולתם עד שכתב בהם אפילו ספר רפואות...".
ב. כתב הרמב"ן על שירת האזינו את הדבר הבא: "והנה השירה הזאת אשר היא בנו לעד אמת ונאמן, תגיד בביאור כל המוצאות אותנו". כלומר, אם נחבר את דברי הרמב"ן בהקדמתו הכללית לתורה עם דברי הרמב"ן לפרשתנו, הרי פרשת האזינו מבארת את כל המאורעות של ישראל.
והחשיבות בכך היא כפי שמבאר הרמב"ן: הרנינו גויים עמו – "זה דבר ברור כי על הגאולה העתידה יבטיח, כי בבניין בית שני לא הרנינו גוים עמו, רק לעגו עליהם... ובימים ההם לא השיב נקם לצריו ולא כפר אדמתו עמו:
והנה... היא שטר עדות שנעשה הרעות ונוכל, ושהוא יתברך יעשה בנו בתוכחות חימה, אבל לא ישבית זכרנו, וישוב ויתנחם ויפרע מן האויבים בחרבו הקשה והגדולה והחזקה, ויכפר על חטאתינו למען שמו. אם כן, השירה הזאת הבטחה מבוארת בגאולה העתידה על כרחן של מינין...
ואלו היתה השירה הזאת מכתב אחד מן החוזים בכוכבים שהגיד מראשית אחרית כן, היה ראוי להאמין בה מפני שנתקיימו כל דבריה עד הנה לא נפל דבר אחד, ואף כי אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדברי האלקים מפי נביאו הנאמן בכל ביתו".
שירת האזינו מטרה לחזקנו וללמדנו, שה' צפה את כל מהלכי ההיסטוריה של ישראל, והכל מתוכנן, וכשם שהתקיימו כל כך הרבה חלקים ממנה, כך וודאי תתקיים ההבטחה על הגאולה השלימה, במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א תיקון הנפש האלוקית והבהמית
טהרת הנפש והמידות ה - ז
השיעור עוסק במאבק הפנימי שבין הנפש האלוקית לנפש הבהמית, ומסביר כיצד יש לרתום את הכוחות והיצרים כדי לזכך את האדם גם בעתות קושי וייסורים. בנוסף, מובהר עניין תיקון הנשמות וגלגוליהן כרובד עמוק של עבודה רוחנית, המוביל לזיכוך פנימי ולהתעלות בעבודת השם.
יסודות הש"ס ספקות, רוב וחזקה: איסור וממון
השיעור בוחן את היחס וההבדלים בין דיני איסור לדיני ממונות, תוך ניתוח קושיית התוספות במסכת בבא מציע על כללי ההכרעה בספקות. דרך בירור מושגי רוב, חזקה ומוחזקות, מודגשת החשיבות של העמקה ביסודות למדניים גם במהלך לימוד בקיאות.
אור התנ"ך מבוא לתנ"ך: מאור הגנוז למציאות
השיעור עוסק בגישה הנכונה ללימוד התנ"ך, מתוך תפיסה שהתורה היא אור אלוקי אינסופי שנועד להורות דרך לכל אדם ולכל דור. בנוסף, נסקר המעבר בין הספרים יהושע, שופטים ושמואל כמשל לתהליך הלאומי של מעבר מאחדות כללית, דרך פירוד ובנייה פרטית, ועד לחיבור מחדש.
לך לך הארת הדרך בעולם של חושך
השיעור עוסק בשלוש ה"מציאות" של הקב"ה – אברהם, ישראל ודוד – ומסביר כיצד תפקידו של האדם אינו רק לשרוד, אלא להאיר את העולם עבור הבורא מתוך התמודדות וניסיונות. דרך דמותו של אברהם אבינו מוצגת החשיבות של זיכוך החומר והכרת שם שמיים, שהופכים את המציאות הגשמית למשכן עבור השכינה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן צער החטא ומהלך הנפש
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, ג'
הרב מסביר, בדומה לפסקאות הקודמות, ממה נובע צער החטא, ומרחיב את ההסתכלות על מהלך הנפש של הפסימיות והעין הרעה שגורמת את החטא והצער.
רביבים מצוות תלמוד תורה – גם לנשים
נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים | ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים | להקיף את התורה כולה – רק גברים חייבים | נשים, כמו גברים, חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה | ככל שעברו השנים, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה | נשים שחיות בחברה המודרנית, תוך שותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה
לך לך פרשת לך לך – נפרדים לשלום
עם ישראל מתקשה לקבל את אלומות הצלחתו המדינית ומפקיר את המדינה לידי מורדים פנימיים מחוסר זהות יהודית לאומית
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת לך לך תשפז
מה הטעם שמכל חייבי כריתות מצות מילה ומצות קרבן פסח הם המצוות היחידות שחייבים עליהם כרת בביטול מצות עשה. לאיזה צורך הגביה הקב"ה את אברהם למעלה מן הכוכבים, ואפשר לראותם גם מלמטה. ועוד מהו דמיון הכוכבים לישראל. והרי כבר המשילום לעפר הארץ. למה שאל אברהם אות על הארץ בַּמָּה אֵדַע כִּי אִירָשֶׁנָּה, ואילו על הבנים לא שאל אות. איך מל אברהם את עצמו ביום הכיפורים, ונפסק בשו"ע (יו"ד רסו ז) אדם שלא מל מעולם לא ימול בשבת שמא יקלקל ונמצא מחלל שבת.
שם משמואל על הפרשה היחס בין לוט לאברהם
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק א'
תרע"ט - יצר הרע נצרך בשביל היצר הטוב, לשמש בשבילו אבל לא כנגדו. ככה עשיו היה צריך להיות ליעקב ולוט לאברהם. וכמו שלוט נפרד מאברהם כך גם ישראל ייפרדו מהרע ביציאת מצרים.
שם משמואל על הפרשה יציאת אברהם ממצרים והקשר ללוט
שם משמואל על הפרשה - לך לך - חלק ב'
יציאת אברהם ממצרים הייתה פועל דמיוני ליציאת מצרים של עם ישראל כדי שעם ישראל יוכלו לצאת ממצרים. זה שלוט נפרד מאברהם הוא ירד מצדקותו. מלחמת ארבעת המלכים וגם המלחמה האחרונה ינוצחו בזכות שמירת הברית.
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
