ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- האזינו
הרמב"ן, רבנו משה בן נחמן, היה מגדולי מפרשי התורה והתלמוד, וגם אחד מגדולי המקובלים שבכל הדורות.
מספרים שבאחד מימי הכיפורים, בעת שהיה שקוע בתפילה, פרצו לפתע שוטרים לבית מדרשו, ופקדו עליו לבוא עימם למקום לא ידוע. בעל כורחו, הלך עימם הרמב"ן, והם הובילוהו לארמונו של אבנר, תלמידו לשעבר שהמיר את דתו לנצרות, והפך לשר בממלכה הספרדית.
אבנר הושיב את הרמב"ן מולו, והכריח אותו לצפות במחזה איום ונורא. בעיצומו של היום הקדוש, נטל אבנר סכין, ושחט חזיר. הוא בישל את החיה הטמאה, ואכל אותה להנאתו, תוך שהוא מדגים לרמב"ן איך הוא עובר 'להכעיס' על איסורי תורה רבים, דווקא ביום המכוון לתשובה וכפרה.
כשסיים לעשות את מעשיו הנתעבים, שאל אבנר את הרמב"ן בלגלוג: 'האם יודע אתה, מדוע הבאתי אותך לכאן?'
כשהשיב הרמב"ן בשלילה, הטיח בו אבנר: 'דע לך, שאתה אשם בכל מה שעשיתי. פעם, כשעוד למדתי אצלך תורה, אמרת לנו, שכל מה שקורה בכל הדורות, רמוז בפרשת האזינו. באותו רגע, הבנתי שדבריך אינם הגיוניים, ואם דברים אלו אינם הגיוניים אולי יש עוד דברים שאינם הגיוניים, ומשם החל התהליך שהוביל אותי לנטוש את היהדות'.
הרמב"ן לא התרשם מהדברים הקשים והמחוצפים, וענה למומר מתוך האמת העמוקה שבו: 'דע לך, שאני עומד על דברי. אכן, כל המאורעות רמוזים בפרשת האזינו'.
המומר לא נשאר חייב, והטיח ברמב"ן שאלה מנצחת: 'ובכן, מה שקרה כאן עכשיו, היכן הוא רמוז? איפה אני ומעשי הנוגדים את היהדות רמוזים בפרשת האזינו?'
אך לתדהמתו, הרמב"ן שלף במקום תשובה. 'מעשיך', אמר הרמב"ן, 'רמוזים במילות הפסוק "אפאיהם אשביתה מאנוש זכרם", אם תיקח את האות השלישית מהמילים הללו, יצא לך א'ב'נ'ר', ללמדך ששמך רמוז בפסוק זה'...
חזר הרמב"ן לבית מדרשו, ואבנר שלא מצא את נפשו, נטל סירה והפליג ללב ים, ונעלם ואבד זכרו... בדיוק כדברי הרמב"ן.
סיפור מופת זה מבוסס על שתי נקודות בשיטתו של הרמב"ן בביאורו לתורה:
א. ידועים דברי חז"ל על התורה "הפוך בה והפוך בה, דכולא בה (שהכל בה). חז"ל מלמדים אותנו שהכל מצוי בתורה. אולם, אימרה זו אפשר להבין בשתי אפשרויות.
האפשרות הראשונה, שכל החכמות בעולם מצויות בתורה עד לפרטי פרטים, ומי שיעמיק בתורה ידע ממש את כל החכמות. הוא יוכל להיות רופא, מדען וכו'.
האפשרות השניה, שחז"ל לא מתכוונים שכל החכמות מצויות עד לפרטי פרטים בתורה, שהרי עינינו הרואות שבדרך כלל גם חכמי התורה הגדולים, נזקקים ללמוד את פרטי המדע מדברי המדענים, אלא שכוונת חז"ל שיסודות החכמות מצויות בתורה. התורה נותנת את השורשים הרוחניים של כל החכמות, כי עניינה הרוחניות שבדבר, והמדענים לומדים את הפרטים מתוך התבוננות בעולם.
שתי האפשרויות קיימות בדברי גדולי ישראל (עיין קול התור פרק ה, חלק ב), אך הרמב"ן נקט כאפשרות הראשונה, שחכמות העולם עד לפרטי הפרטים מצויות בתורה, וכך כתב בהקדמה לבראשית: "הביאני המלך חדריו, כלומר שהכל נלמד מהתורה, ושלמה המלך שנתן לו אלוקים החכמה והמדע, הכל מן התורה היה לו, וממנה למד עד סוף כל התולדות, ואפילו כחות העשבים וסגולתם עד שכתב בהם אפילו ספר רפואות...".
ב. כתב הרמב"ן על שירת האזינו את הדבר הבא: "והנה השירה הזאת אשר היא בנו לעד אמת ונאמן, תגיד בביאור כל המוצאות אותנו". כלומר, אם נחבר את דברי הרמב"ן בהקדמתו הכללית לתורה עם דברי הרמב"ן לפרשתנו, הרי פרשת האזינו מבארת את כל המאורעות של ישראל.
והחשיבות בכך היא כפי שמבאר הרמב"ן: הרנינו גויים עמו – "זה דבר ברור כי על הגאולה העתידה יבטיח, כי בבניין בית שני לא הרנינו גוים עמו, רק לעגו עליהם... ובימים ההם לא השיב נקם לצריו ולא כפר אדמתו עמו:
והנה... היא שטר עדות שנעשה הרעות ונוכל, ושהוא יתברך יעשה בנו בתוכחות חימה, אבל לא ישבית זכרנו, וישוב ויתנחם ויפרע מן האויבים בחרבו הקשה והגדולה והחזקה, ויכפר על חטאתינו למען שמו. אם כן, השירה הזאת הבטחה מבוארת בגאולה העתידה על כרחן של מינין...
ואלו היתה השירה הזאת מכתב אחד מן החוזים בכוכבים שהגיד מראשית אחרית כן, היה ראוי להאמין בה מפני שנתקיימו כל דבריה עד הנה לא נפל דבר אחד, ואף כי אנחנו נאמין ונצפה בכל לב לדברי האלקים מפי נביאו הנאמן בכל ביתו".
שירת האזינו מטרה לחזקנו וללמדנו, שה' צפה את כל מהלכי ההיסטוריה של ישראל, והכל מתוכנן, וכשם שהתקיימו כל כך הרבה חלקים ממנה, כך וודאי תתקיים ההבטחה על הגאולה השלימה, במהרה בימינו אמן!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
עין אי"ה - הרב משה גנץ שאלות הדין ומבט אל העתיד
שבת א, קס"ב - קס"ד
השיעור עוסק בשאלות שנשאל אדם בבית דין של מעלה – בהן משא ומתן באמונה, קביעת עתים לתורה וציפייה לישועה – על פי תורתו של הראי"ה קוק. דרך שאלות אלו נבחנים החיבור בין יושר טבעי ללימוד התורה, וכן החשיבות שבהתבוננות אופטימית ופעילה על המציאות מתוך מבט אל העתיד והכלל.
