ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- רביבים
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- בית כנסת
עם תחילת חודש אלול, כדי להתעורר בתשובה לקראת הימים הנוראים, התחלתי לקרוא בכל לילה בספר 'מעשה בצדיק ואלונקה' מאת הרב חיים נבון, שיצא לאור ביוזמת איגוד ישיבות ההסדר ובשיתוף עם הוצאת ידיעות ספרים. בספר מובאים סיפורי חייהם של הקדושים בני ישיבות ההסדר שנהרגו על קידוש השם במלחמה. כל פרק עוסק באחד הקדושים, ומובאים בו קטעים קצרים של סיפורים ותיאורים על דמותו הייחודית. אין בסיפורים ובתיאורים ניסיון להגזים כדי להאדיר את דמותם של הקדושים, אלא לתארם כפי שהם. דווקא בזכות זאת דמויותיהם מבהיקות באור מופלא.
כבחורי ישיבה הם התאמצו לשפר את עצמם, כל אחד בתחומים המיוחדים לו, בהבנה, בשקידה, בענווה, בשירותם הקרבי, ורובם ככולם בגמילות חסד. מהם שיכלו להיות תלמידי חכמים גדולים, כמו זה שהספיק לסיים את הש"ס פעמיים לפני בר המצווה, אבל אמר שסיים פעם אחת כדי לא להתגאות. הם כל כך אנושיים וטובים שהצער על אובדנם קורע את הלב, וכשמתוך סיפורים כאלה קוראים קריאת שמע שעל המיטה ומברכים ברכת "המפיל", עולות מחשבות וזולגות דמעות, כיצד נוכל להיות ראויים לקורבנם, כיצד נוכל לנחם את בני משפחתם, וכיצד נוכל להשלים כמידת האפשר את מה שלא הספיקו.
האם מותר להיכנס לבית כנסת עם כלב נחייה?
רביבים (823)
הרב אליעזר מלמד
778 - מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל - 90 שנה לפטירתו
779 - כלבי נחייה בבית הכנסת
780 - ועל המדינות בו ייאמר
טען עוד
תשובה : ככלל, אסור להכניס בעלי חיים לבית הכנסת, מפני שבית הכנסת נועד לדברים שבקדושה בלבד, והכנסתם לבית הכנסת פוגעת בכבודו ועלולה להסיח את דעת המתפללים. השאלה כאן היא: האם בשעת הדחק שכזו מותר?
רקע על כלבי נחייה
החל מלפני כמאה שנה, נמצאה הדרך לסייע לעיוורים על ידי כלבי נחייה מאולפים. בתחילה רק בודדים נעזרו בהם, ולפני כחמישים שנה השימוש בכלבי נחייה כבר נעשה נפוץ בארצות הברית, וכחמש עשרה שנה לאחר מכן בארץ. אומנם ישנם עיוורים שהחזקת כלב קשה עליהם או על משפחתם, והם מעדיפים ללכת לאט יותר בעזרת מקל.
לפני כעשרים וחמש שנה היו שהחלו להיעזר בכלבים גם לאנשים רואים שסובלים מפוסט־טראומה (PTSD). הכלבים המאולפים מעניקים להם תחושת ביטחון והקלה מחרדה, ומאפשרים להם לחזור לתפקוד רגיל. כלבים אלו מאומנים לחוש את החרדה כשהיא מתחילה להתגנב לליבם או כשמתחיל סיוט לילה, ולומדים להתקרב אל המטופל בחיבה ובחום ולהרגיעו.
דעת הרב פיינשטיין להתיר
כבר לפני כשבעים שנה בארצות הברית (תשי"ג) השיב הרב משה פיינשטיין (תרנ"ה-תשמ"ו) שמותר לעיוור להיכנס עם כלבו לבית הכנסת (אגרות משה אורח חיים א, מה), וכפי שמצינו שהתירו חכמים למי שמעוניין ללמוד תורה ונמצא בדרכו עם חמורו, להיכנס עם חמורו לבית המדרש (ירושלמי מגילה ג, ג). כמו כן, משמע שאביי בהיותו תלמיד צעיר ויתום, היה הולך בהדרכת האומנת שלו עם שה לכל מקום (ברכות סב, א), ומסתבר שנכנס איתו לבית המדרש. ייתכן שהכנסת בעל חיים לבית הכנסת נחשבת ביזיון כשאין בכך צורך, אבל לצורך גדול, כגון שלא יגנבו את החמור או השה, אין בזה כל כך ביזיון. לפיכך, כדי שלא יתבטל כל ימיו מתפילה בציבור וקריאת התורה וקריאת המגילה, יש להתיר לעיוור להיכנס עם כלבו לבית הכנסת, וטוב שישב בצידי בית הכנסת כדי למעט בהפרעה למתפללים.
דעת הרב ברייש לאסור
מנגד, הרב יעקב ברייש (תרנ"ו-תשל"ז), שנולד בגליציה ושימש כרב הקהילה החרדית בציריך שבשוויץ (חלקת יעקב או"ח לד, משנת תשכ"ה), טען נגד הרב פיינשטיין שאסור להכניס כלב לבית הכנסת כי זה ביזיון גדול. וכל מה שהתירו חכמים הוא להיכנס עם חמור או שה לבית מדרש שבו מותר לתלמידי חכמים לאכול, אבל לא לבית כנסת. מה עוד שייתכן וגם לבית המדרש לא הסכימו להכניסם, אלא קשרו אותם מחוץ לבית המדרש. בנוסף לכך, יש חשש כבד שהכלב יסיח את דעת המתפללים ובמיוחד הנערים מהתפילה, ומצינו שקבעו חכמים הלכות כדי למנוע הפרעות מהתפילה.
עוד הוסיף: "וזה העיקר אצלי, במקומות הללו שהפקירות כך מצויה ויהדות כך נתרופפה, ורבים הם האנשים השחצנים ההולכים עם כלביהם בראש כל חוצות... שאין זה רגש יהדות האמיתית להוליך עמו כלבים, רק האנשים השחצנים עושין כן". ואם יתירו להכניס כלב של עיוור, יטעו לחשוב "זה הכלב של הראש הקהל וכיוצא בזה שמלווה אותו לדרכו", ואף אחרים יקלו בכך. "ובעוונותינו הרבים שהיהדות כך נתרופפה, ובפרט במקומות הללו, אם יופתח פתח כמחט של סדקית יופתח הפתח כפתחו של אולם, וייתכן שימצא כבר איזה ראביי להתיר זאת ויתלה את עצמו באילן גדול לומר כבר הותר מהפרושים לצורך גדול להכניס כלב לבית הכנסת, והוא בתור ראביי כבר יכריע מה זה נקרא צורך גדול וחס וחלילה יוכל לצמוח מזה חילול השם גדול - שהנוצרים אוסרים להכניס כלב לבית תיפלתם, ולהבדיל לבית הכנסת מותר".
רבנים נוספים שאסרו
ככלל, האוסרים סוברים שיש בהכנסת כלב לבית הכנסת ביזוי גדול, ובנוסף לכך הכלב עלול להפחיד את המתפללים, ובמיוחד את הילדים, ולהפריע בכך לתפילה. כמו כן מצינו בדברי חז"ל דברים שליליים על כלבים רעים ומסוכנים. וכן כתב הרב משה מלכה, רבה של פתח תקווה, ב'מקוה המים' (ה, כא): "שאין לך זלזול וביזוי גדול מזה לבית התפילה". וכך כתב הרב חיים דוד הלוי, רבה של תל אביב, ב'מים חיים' (ג, טז). וכך כתב ב'ילקוט יוסף' (קנא, כה) בשם אביו הראשון לציון הרב עובדיה יוסף. וכך כתבו הרב כשר בחומש 'תורה שלמה' (טו במילואים אות י, בהערה); 'שערים מצויינים בהלכה' יג, ב; 'שערי משה' קנא, א (לרב שטינברג מקריית ים) ו'משנת יוסף' ט, נג. ולכך נטה הרב עמאר ב'שמע שלמה' ד, ג. והציעו שיקשרו את הכלב מחוץ לבית הכנסת ואחד המתפללים ינחה את העיוור בדרכו.
רבנים נוספים שהתירו
מנגד, המתירים סוברים שאין בהכנסת כלב נחייה לבית הכנסת ביזיון גדול, ולכן לצורך גדול שכזה מותר להכניסו. כך כתב הרבי מלובביץ' (אגרות קודש יח, ו' תתקלו). וכן דעת מו"ר הראשון לציון הרב מרדכי אליהו (מאמר מרדכי חלק ב, אורח חיים יד), הרב פנחס טולידנו (מרוקו ולונדון; ברית שלום חלק א, אורח חיים טז), הרב אלישיב ('מנשים באהל', עמ' קכה), הרב חיים קנייבסקי (דעת נוטה חלק א, תפילה סח) והרב אבינר בפסקי שלמה א, עמ' 120.
יסוד המחלוקת
נראה שעיקר המחלוקת היא על היחס הכללי לכלבים, וממילא האם הכנסתם לבית הכנסת נחשבת ביזיון גדול. עד העת החדשה, זולת יחידים, בעיקר מלכים ורוזנים, לא היה מקובל לגדל כלבים לשעשוע. ורק לצורכי שמירה גידלום, והם נחשבו בעיקר כנובחים ומאיימים, והכנסתם לבתים נחשבה כדבר בזוי ומאוס. לעומת חמור, שנחשב מקובל ורצוי בבית, הואיל ושימש לרכיבה ומשא. עד היום בארצות האסלאם ובקהילות החרדיות לא מקובל כלל לגדל כלבים, ולכן הכנסתם לבתי הכנסת נחשבת ביזוי גדול.
מנגד, במאות השנים האחרונות באירופה ובשאר הארצות המפותחות כלכלית, הלכו ורבו האנשים המגדלים כלבים לשעשוע, עד שכיום מאות מיליוני אנשים מגדלים בתוך בתיהם כלבים, ומשלמים על קנייתם וטיפוחם כסף רב. בתוך כך למדו להיעזר בהם לצורכי טיפול וסעד. לכן מבחינתם הכנסת כלבי נחייה לבית הכנסת בשעת הדחק לצורך גדול אינה נחשבת ביזיון גדול.
כלבים מאולפים
יתרה מזו, מדברי האוסרים ניכר שלא הכירו כלבים, ובמיוחד לא כלבים מאולפים. לכן חששו שהכלב ינבח ויעשה את צרכיו בבית הכנסת, בלא לדעת שכלבים אלה מאולפים שלא לנבוח בחינם ולא לעשות צרכים שלא בזמנים ובמקומות מסודרים. כמו כן טענו שהנוכרים אינם מסכימים להכניס כלבים לבתי פולחנם, ולא ידעו שבארצות המערב רבים מהנוכרים מסכימים לכך.
כדי לסבר את האוזן ולהבהיר עד כמה מדובר בכלב מושקע, ראוי לציין שמחיר כלב נחייה לעיוור הוא כמאה וחמישים אלף שקלים, והוא מלווה את העיוור כשמונה שנים ואז יוצא ל"פנסיה" כחיית מחמד (על פי המרכז הישראלי לכלבי נחייה). אילופו של כלב שירות לטיפול בסובלים מפוסט־טראומה פשוט יותר, ולכן מחירו הוא החל משלושים אלף שקלים.
הלכה למעשה
אחר שמאות מיליוני בני אדם מגדלים כלבים בתוך בתיהם, לא ניתן להחשיב הכנסת כלב לבית הכנסת כביזיון גדול, ולכן בשעת הדחק, כדי לסייע לעיוור או לסובל מפוסט־טראומה להתפלל במניין, יש לקבלו בבית הכנסת. כדי למעט את ההפרעה לסדרי התפילה, נכון לסדר לו מקום בסוף בית הכנסת לא רחוק מהפתח.
אומנם בקהילות שמתפלליהן אינם רגילים לפגוש כלבים ולחבבם, הכנסת הכלב לבית הכנסת נתפסת כחילול הקודש, וממילא גם מפריעה לכוונת התפילה. ואזי ניתן להורות בהן כדעת הרבנים שאסרו להכניס כלבים אלו.
אם אפשר, עדיף לחנך את הציבור לחמול על העיוור או הסובל מפוסט־טראומה, ולהכניסו לבית הכנסת עם כלבו. שכן אין מצווה או מעלה בהתייחסות לכלב כחיה בזויה. וכפי הנראה, ככל שהשנים עוברות המודעות לתועלת שבכלבים עולה, והם נתפסים כחיה מכובדת יותר, וממילא עוד רבנים מתירים את הכנסתם לבית הכנסת.
מתוך העיתון 'בשבע'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
בבא מציעא שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
מידות הראי"ה זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
שיעורים בספר יהושע סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
גשמים בארץ ישראל שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
מידות הראי"ה אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
נח התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
שם משמואל על הפרשה שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
שם משמואל על הפרשה פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
יסודות הש"ס ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
אורות ישראל ותחייתו תהליך הגאולה כהתרחשות רציפה ומתמשכת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ז - כ"ח
השיעור עוסק בתפיסת הגאולה כתהליך היסטורי אחד ורציף, שמתחיל ביציאת מצרים ונמשך לאורך כל תולדות עם ישראל. מתוך כך מודגש כי הירידות, הגלות והפעולות האנושיות היום-יומיות אינן מקריות, אלא מהוות שלבים פנימיים המובילים בסופו של דבר לאחדות האומה ולתכלית השלמה.
נח מגדולת הבריאה לעבודת הלב
השיעור עוסק במגבלות השכל האנושי מול אינסופיות הבורא והשגחתו, דרך מפגשי רבי יהושע בן חנניה והקיסר וביאור מהות יום השבת. מתוך כך מודגש כי תפקיד האדם בבריאה אינו שליטה או מסחר עם שמיים, אלא עמידה בענווה וחיבור אמיתי לקדוש ברוך הוא דרך תפילה וכיסופי הנפש.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
